סשה אוקון, ללא כותרת, 2002-2005, שמן על דיקט,
עבודות חדשות 2002-2005
21 באוקטובר — 26 בנובמבר, 2006
סשה אוקון – עבודות חדשות 2002 – 2005
מתוך סדרת “מבזק חדשות”/ שמן על דיקט
דמויות טראגי-קומיות של טיטנים מזדקנים שכמו הושלכו לחוף שאינו חוף מבטחים מאכלסות את ציוריו של אוקון. הן מוקפאות בעירומן המתבלה, ברגע בן חלוף הנושא בתוכו את מותו של הקיים. הן יכלו להיחשב לקריקטורה לולא העוצמה הורבאלית של אמנות הציור הגבוהה של אוקון.
מערכות מתחים בונות את המרחב הציורי בעבודותיו של סשה אוקון; בתוך המתח בין הפיגורטיבי למופשט מתחלפת גופניותו החומרית מאוד של הגוף העירום בנוף. בציוריו הבלתי אקונומיים, בעבודת השכבות היוצרת ערבוב אופטי – ויבראציות צבעוניות של צבע לוקאלי ולידו אימפסטו, בהצבת שכבות צבעי השמן על דיקט נוצרים מעין ציורי קיר ניידים. מבלי להיסחף לסוריאליזם, מרחבי הציור של אוקון יוצרים דיאלוג מתמשך עם מסורות הציור, בעיקר של המנייריזם האיטלקי. שיח זה הוא שפותח פתח לשפה חדשה – פרטית וציבורית, שלא רק מתקשרת לעבר אלא עושה בו שימוש מסיבי, כמעט כחומר נוסף ביצירה. האמן, טוען אוקון, הינו עבריין – עליו להכיר את החוקים בכדי לשבור אותם.
עבודותיו של אוקון נרטיביות בטבען, מאוחדות למערכת של דימויים אפוקליפטיים שבהן חודרת מציאות אלימה לתוך המרחב האינטימי ומשתלטת עליו. תיאורי החרדה, המבט הנמשך לזוועות משולל יכולת להסיטו, חודר לא רק למרחב האינטימי אלא לתוך הגוף עצמו – אל הפרטי ביותר המתפורר ממשא הזמן. המתח בין פיגורטיבי למופשט מתבטא בחיבור בין זוויות מבט שקריות בהקצרות חדות של הגוף כך שמה שנראה במבט ראשון כהיפר-ריאליזם מסתבר כשקר גס. "באמנות" – אומר אוקון – "ניתן לומר אמת רק דרך שקר". כך חוברים בחיבור הרמוני הנלעג והיפה, היומיומי והאידיאי ומייצרים מרחב פואטי הנוצר ממפגש ממשי ומדומיין המתרחש בגבולותיו המוגדרים היטב של המרחב הציורי.
נינה וישקאוצן
