נפילים

העבודות בתערוכתו של נועם עומר עוסקות בחוויה טרגית-גרוטסקית של הקיום. רמזים מאיימים מרחפים מעל דמויות בלתי קונבנציונליות, המתוארות כנפילים– יצורי ענק בעלי צורה חריגה, הנתונים תחת מצבים שונים של איום, ומעלים על הדעת מצבי קץ. האיום מעוות את הדמויות, גורם להן לאבד את צורתן ולהפוך לקריקטורות של עצמן. בתוך כך הן מתכערות וחושפות צדדים בלתי אנושיים.

בעבודותיו של עומר נוצר ערבוב בין ייצוגים שונים של זמן, החותרים לבו-זמניות; מעין זמן חדש, וירטואלי, המתקיים בשוּמָקום ומקנה תחושה של מרחב קיברנטי משותף, המשולב באקט היצירה וההתבוננות. העבודות מורכבות ממערכות של סמלים בלתי נהירים לצופה, הטורדים את שלוותו. הטלטול המתמיד בין הטרגי ליומיומי ובין האבסורדי להגיוני עומדים ביסוד מכלול יצירתו ומעניקים לה את אופייה הייחודי.