מרבד פרחים

ציור
דוד לוינשטין מצייר מרבדי פרחים ולא מתמקד בפרח הבודד. אין לו עניין בסימבוליקה הפרטנית של הפרח, אלא במקצב הצבעוני תוך ניצול ההזדמנות ששדה הפרחים נותן לו כדי לצייר שטחים גדולים של צבע ותנועה.

הפרחים של לוינשטין הופכים לכתמים צבעוניים מצוירים באקספרסיביות ובקומפוזיציה דינאמית על גבול המופשט. שדות הפרחים משוללי פרספקטיבה כמקטע קרוב של טבע בעל רבדים צבעוניים שמעניקים לו עומק.