לך ועליך

“בעבודות המוצגות בתערוכה מספרים לואיס ישורון ואסיה לשם סיפורים במספר רבדים ודרכי ביטוי. ניחוח חזק של ימים שחלפו עולה מהן. מוטיב חוזר ברקע העבודות ובתוכן יוצר דיאלוג בלתי שגרתי בין שני האמנים. על גבי מצעים עמוסי זיכרונות משל עצמם נפרשים סיפורים מן העבר הרחוק והקרוב, סיפורי אדם ונוף והחיבור ביניהם. התבוננות ביצירותיהם משרה על הצופה תחושה של כניסה למרחב לירי, רב משתתפים ועתיר רגש.
לואיס עובד על מצע של עצים ששימשו בעבר כדלתות, מגירות ועוד. רבות מעבודותיו מוחתמות על ידי אובייקטים או צורות גיאומטריות, מעין שפת סימנים עשירה אך סתומה. הדמויות שבציוריו מקרינות חיוניות
כה עזה שהצופה בהן רוצה לבוא בסוד העלילה. תחושת הסיפור האנושי מועצמת על ידי הטקסט – פיוטי ומרגש – המצוי בציורים.
המצע של אסיה מקורו בעץ או במצע טעון יותר של מגבות מטבח מבד דמשקאי, שהשאירה אחריה קרובת משפחה. בבד המגבות היתה טבועה דוגמת עלים, שהפכה לחלק אינטגרלי מיצירתה, כשהעלים מהווים מבחינתה את החיבור בין ההוויה הישראלית-קיבוצית למקורות התרבות באירופה, מהם שאבו הראשונים את השראתם. אסיה מציירת או צורבת ברגישות את נופי העמק, המוקפאים לרגע, כאילו עמד הזמן מלכת. לתוכם היא אורגת את חלוצי הקיבוץ בהרבה אהבה וחמלה. נראה כי ברובד עמוק יותר מבכה אסיה את המציאות הקרובה לליבה, שאולי הולכת ונכחדת”. (מדברי אוצרת התערוכה : נאוה שושני)