מורין פיין, 1999, צבעי מים
התבוננות בעירום- אקוורלים
אוצרת: תמי בצלאלי-שוחט
24 בינואר — 29 בפברואר, 2004
מורין פיין אמנית וירטואוזית ורב גונית. אין כמעט טכניקה שבה לא נגעה ואשר לא הגיעה בה לשליטה מוחלטת. הפעם היא מציגה ציורי עירום בלבד, ובצבעי מים.הציורים בתערוכה זו הם ציורים מהירים, ספונטניים, לרוב בלי רישום מקדים בעפרון. ציור גוף האדם בסטודיו, הוא נושא עתיק יומין ושגור אפילו יותר משפת הדיבור כל צייר התנסה אי-פעם בציור או רישום של מודל האדם. רישום גוף האדם הוא יסודי והכרחי בתקופת הלימודים, בבתי ספר לאמנות, ובכלל, בחיי האמן. אמנים מתרגלים וחוזרים ומתנסים בהעמדת פוזות שונות, מתאספים בקבוצות סביב דוגמנית או דוגמן עירום ורושמים ומצייירים, כמו נגנים שעושים כל הזמן תרגילי סולמות, כדי לשכלל ולשפר את השליטה שלהם בכלי.
“תרגילי הסולמות” של מורין פיין הם היצירה עצמה. מתוך דחף כמעט אובססיבי היא שבה וחוזרת תמיד לנושא זה, והאובססיה נושאת בתוכה אמת גדולה. בשנת 1998 ערכה מורין את תערוכתה “שסוע” בתיאטרון ירושלים. היתה זו תערוכה מטרידה מאוד של ארבע עשר עבודות שמן גדולות, בהן היא קרעה את גוף האדם לגזרים, ניתחה אותו לרצועות מדממות, חקרה והגיעה למוקד הכאב, המחלה והמות. מתוך התמונות ההן עלתה נהמה קשה ומרה בעלת יופי פנימי וצורב.
מדהים ומרשים המעבר שלה מהפנים השסוע והמדמם אל החוץ הקורן אור, שמרעיד את האוויר בתערוכה זו.