בצבוצים

רויטל לסיק מציגה בתערוכתה מרחבים פנטסטיים וסיטואציות דמיוניות. אלו מתארים מצבי אי נוחות, מציאות פנימית ושפה אמנותית ייחודית. ציוריה הם כשדות צבע הכובשים את הבד, מרחבים הנוצרים ממעין גריד שמקורו בעובי המברשת או המכחול. הדימוי הנחשף במרחב אותו יוצרת לסיק עוסק ביצרים, בפחדים, בכאב, במקומות אפלים ובלתי מוגדרים ולעתים אף במצבים רק הדימוי משבש את מרחב הצבע. הוא נוצר ממשיחות מכחול מהירות וראשוניות, סימון של מרקם שערות המברשת ומגריעת הצבע. הוא אינו מחקה אובייקט ריאליסטי כלשהו אלא הוא עצמו מעין אובייקט מיוצג המחבר את הצופה לנרטיב. באמצעות הדימוי, הופכים מרחבי הצבע לחלל נתון או לסביבה מוגדרת; סביבה בראשיתית, סמלית, המייצגת מצב של תודעה. כך נוצר דיאלוג בין הצבע, המשמש כבסיס ונחשף בעת פעולת הציור לבין הדימוי המיוצג בשכבה שמעליו.