אקטופיה קורדיס | תערוכה בסדרת נדבך 14

“אקטופיה קורדיס”, אחת העבודות שעל שמה נקראת גם התערוכה, עוסקת בפיצול בלתי אפשרי. זהו מושג המתייחס למום לידה לבבי נדיר מאד, בו הלב גדל מחוץ לגוף. כמה רחוק צריך ללכת אמיר כדי לראות את עצמו? האם גוף של ארנב, קולות של זמרי אופרה סינית, דוגמאות של פרחים מודפסות על תחתונים מספיקים? ומה עם הפיתוי להתרחק כדי לא לראות? ומנגד כמה מסוכן קרוב מדי? היש בכלל אפשרות כזו של פיצול? בעבודותיו עולה הדילמה הזו בעוצמה רבה, עולה באופן מטריד תחושת הלכידות, הנותרת בשלה על אף שעולם הדימויים מתרחק.

דבר האוצרת – שרון פוליאקין
אמיר פולק- “אקטופיה קורדיס”

טיב אנשים מספר ידעתי,
אך מי אני עצמי, לכך לא הגעתי.
עיני אלי קרובה יותר מדי-
איני מה שרואות וראו עיני.
רוצה הייתי היות לי לעוזר
לו ישבתי מעצמי רחוק יותר,
אם כי לא כה רחוק כאחד מאויבי.
רחוק מדי יושב גם הקרוב שבאוהבי-
אך אמצע בינו וביני הן יש!
חודו לי ,חודו, מה אני מבקש?*

כמה רחוק צריך ללכת אמיר כדי לראות את עצמו? האם גוף של ארנב, קולות של זמרי אופרה סינית, דוגמאות של פרחים מודפסות על תחתונים מספיקים? ומה עם הפיתוי להתרחק כדי לא לראות?
ומנגד כמה מסוכן קרוב מדי ?
היש בכלל אפשרות כזו של פיצול?
בעבודות של אמיר עולה הדילמה הזו בעוצמה רבה, עולה באופן מטריד תחושת הלכידות, הנותרת בשלה על אף שעולם הדימויים מתרחק. העין הרואה נשארת לכודה בגוף.
“אקטופיה קורדיס”, אחת העבודות שעל שמה נקראת גם התערוכה, עוסקת בפיצול בלתי אפשרי. זהו מושג המתייחס למום לידה לבבי נדיר מאד, בו הלב גדל מחוץ לגוף. ברב המקרים הלב ממוקם מחוץ לחזה, יש מקרים נדירים שהלב מונח בחור בבטן או בצוואר. באופן הזה הלב אינו מוגן על ידי העור או עצם החזה. רב המקרים של “אקטופיה קורדיס” הם קטלניים, במקרים מסוימים ניתן להחזיר את הלב לתוך הגוף בהצלחה ולאפשר חיים כמעט רגילים.
העבודות של אמיר עוסקות בשאלה “אם אפשר” והחיפוש אחר התשובה מונח בעבודות אלו ובודאי יתייצג בעוד גלגולים רבים ושונים בהמשך דרכו.

* פרידריך ניטשה, בקשה, מתוך נמרוד אלוני, עורך [2005]. כל שצריך להיות אדם, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ”ת, עמ’ 68