תערוכה בסדרת נדבך 1
מיכל ספקטור
אוצרת: כהן-לוי מאיה
24 בפברואר — 24 במרץ, 1992
עבודתה של מיכל מציגה מעשה שלם, תמים.
ניכר בציוריה החיפוש אחר הביטוי המדויק, אחר הפשטות והיופי.
דרך עבודתה והשימוש שלה בחומר מזכירים את דרך עבודתו של האלכימאי.
היא לא מבזבזת את כוחה על פעלולים ועל וירטואוזיות לשמה, ועם זאת מקפידה על דיוק נזירי כמעט.
יש בציוריה פסיפס רבדים עדין, שיוצר מתח מצטבר של אירועים, עומדס של נוכחויות שאינן נראות.
הצורה, המבנה הרב שכבתי, הצבעים, אופן הנחתם והתוכן יוצרים טעם ארכיאולוגי.
מתוך דחף לדעת ולהבין מגיעה מיכל לימי תחילת ההיסטוריה ונוגעת במיתוסים קמעיים ומנסה לצוד את משמעותם החמקמקה ביחס לחייה.
תוך כדי ציור היא לומדת את “אמנות ההתגנבות”, שניחנו בה הציידים מימים ימימה.
הצייד דרוך, הציור דרוך, הצופה נדרך.
מאיה כהן לוי, אוצרת