על סוסים ואנשים

הפסלים בתערוכת ”על אנשים וסוסים” יצוקים בברונזה וחלקם עשויים עץ, או תרכובת של חומרים וזכוכית. הפסלים נעשו לאורך מספר שנים וניתן להבחין בהם במעבר מסגנון פיגורטיבי ומינימליסטי שאפיין את המוקדמים בהם, ההופכים בהדרגה, מתוך כוונה להתרכז במהות התנועה והצורה, למה שניתן לתארו כרישום תלת-ממדי בחלל. הגדרת מצב הדמויות המאופיינת בשפת הגוף שלהן איננה סופית ומוחלטת. קווי המתאר מהם מורכבים הפסלים כמעט ואינם מתעכבים על פרטים, אלא הם מבקשים לאפיין את הדמות בכללה ואת המצב בו היא נמצאת.

בתערוכת הפיסול ”על אנשים וסוסים” עוסק יוסף שליין בשני סוגי גופים – דמויות. זה לצד זה מוצגות דמויות אנושיות במצבי פעולה שונים ודמויות סוסים עם ובלי רוכב עליהן. מרבית הפסלים יצוקים בברונזה וחלקם עשויים עץ או תרכובת של חומרים שונים וזכוכית.
הפסלים נעשו לאורך מספר שנים וניתן להבחין במעבר מהסגנון הפיגורטיבי והמינימליסטי של המוקדמים שבהם; ההופך בהדרגה, מתוך הכוונה להתרכז במהות התנועה והצורה, לרישום תלת-ממדי בחלל. מצב הדמויות מוגדר ומאופיין בשפת הגוף שלהן איננו סופי או מוחלט. הגדרתו מחייבת את המביט בהם לפרשנות פרטית החיונית להסקת המסקנות.
כך בפסל הנקרא ”תמיכה” לא ברור אם הסיוע שניתן על ידי אדם אחד לאחר, התבקש על ידו או נכפה עליו. או במקרים אחרים בהם מוגדרת מערכת היחסים בין סוס לרוכבו בקווי מתאר כלליים בלבד.
קווי המתאר הללו המרכיבים את הפסלים כמעט ואינם מתעכבים על פרטים אלא מבקשים לאפיין את הדמות בכללה ואת המצב בו היא נמצאת.