ורה גוטקינה: יקום משלה

ורה גוטקינה 1953 – 2022

ורה גוטקינה הייתה ציירת, כותבת פרוזה ומשוררת. היא עלתה לארץ ממוסקבה ב-1982, קבעה את מושבה בירושלים והפכה לדמות מרכזית בקהילת האמנים יוצאי ברית המועצות לשעבר בעיר. התמודדותה עם פערי התרבות והשפה שבין שם (מוסקבה) לכאן (ירושלים) ניכרים גם בתמורה, שחלה בציור שלה. בעוד החניכה האמנותית שלה, בהשפעת מורים דוגמת קונסטנטין קורובין ורוברט פאלק, הושתתה על מודרניזם רוסי ועל התבוננות ישירה בטבע, הרי הציור שיצרה בישראל נטה לקשב פנימי ולחוויה רוחנית והוביל לגיבוש של שפה ציורית חדשה. רגישותה האנושית של גוטקינה ומחויבותה למעשה האמנות מוצגים בתערוכה באמצעות שלושה מחזורי ציור, המצויים בליבת יצירתה: מלאכים, נזירים וציפורים. דרכם היא בוראת יקום משלה, הנותן מענה לאמנית הטוטאלית שהייתה ולמקומה בעולם.

הסדרה מלאכים החלה להתהוות בעת שהות בקריית האמנים הבינלאומית (הסיטה) בפריז בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20, והפכה לגוף עבודה מכונן ויוצא דופן בהיקפו. אלה הם דיוקנאות אנוש מכונפים, גופם מוצק ופניהם מישירים מבט. בחלקם משולבים בדי טקסטיל ופריטי לבוש, המשווים להם נופך אישי, לצד השפעות של איקונות נוצריות, של כתבי יד יהודיים ושל מומיות מצריות. גוטקינה נהגה לכנות אותם "צבא המלאכים שלי" כביטוי לתחושת ההגנה שהקנו לה; בד בבד, באופיים האנושי, הם מעידים על האמון שנתנה בבני אדם ושימשו לה גם כמעין תחליף משפחה וקהילה וכבני שיח, עימם חלקה מחשבות על שייכות, צדק ומוסר.

כשני עשורים מאוחר יותר, לצד מלאכים כנציגי האל עלי אדמות החלו להופיע גם נזירים כנציגי האדם אל מול האל, וציפורים, שהיו חלק בלתי נפרד מעולמה. גוטקינה לימדה אותן לדבר, דקלמה להן שירה ברוסית, והן הסתובבו בחופשיות בחדרי ביתה. ציפורים, המופיעות בעשרות מציוריה, לעיתים קרובות גם לצד דיוקנה, אפשרו לה לדמיין עולם טוב יותר של חופש, אחווה ויופי. בסצנת הסיום של הסרט פרצוף רוסי, המוצג אף הוא בתערוכה, נראית גוטקינה מלמדת את בתה, תמר, לשיר לציפור: "לילה טוב, גן גני. / כל העצים כבר ישנים. / גם אנחנו נלך לישון, / אבל קודם נשיר שיר קטון."

יניב שפירא

אירועים בתערוכה:

שלישי 2.9.25 בשעה 16:00 | מפגש גלריה בהשתתפות בתה של ורה גוטקינה- תמר רצ'קובסקי, הציירת אולגה קונדינה והאוצר יניב שפירא

שבת 25.10.25 בשעה 12:00 | מפגש גלריה בהשתתפות בתה של ורה גוטקינה- תמר רצ'קובסקי והאוצר יניב שפירא