תצריפי נוף
אוצרת: נאור דפנה
28 ביולי — 19 באוגוסט, 2001
דמיינו לעצמכם שאתם נוסעים ימים מספר ברכבת ורואים מבעד לחלון את הנוף המתחלף.
מבט תועה בחלון גורם לכך שמקומות שונים בתקופות שונות של היום מתערבבים ביניהם והכול נעשה בסופו של דבר למארג הרמוני המורכב מפיסות קטנות של נופים צבעוניים קטועים המשתנים מדי פעם בפעם מצבע לצבע.
הנוסע חולף במסעו על פני מרחבי נוף משתנים: מדבריות, שדות ירוקים, עצים ופרחים… עד שהכול מתערבב בעיניו והוא אינו יכול לזכור היכן ראה כזאת והיכן ראה אחרת והכול הופך במוחו לתמונה אחת גדולה. עכשיו דמיינו לעצמכם את הנוסע חוזר על המסע הזה אך הפעם בכיוון ההפוך. סדר קטעי הנוף משתנה ובעקבות זאת גם התמונה הכללית משתנה. את התחושה הזו ביקשתי לבטא בתערוכה הזאת.
הצופה באולם עובר תחילה על פני ציורים המפוזרים באולם. בדרכו זו הוא מגיע למקבץ של תמונות והוא נוכח לדעת שהנופים המשתנים המצויים במקבצים אקראיים משני צדי החדר יוצרים הרמוניה משלהם. אולם בהגיעו לקצה החדר הוא מגלה מעין תצריף מובנה של קטעי נוף רבים. תצריף הרמוני זה הוא בעל פנים רבות, שכן הוא יכול לשנות את פניו מקצה אל קצה כאשר משנים את סדר התמונות ואת מקומן. הצופה בתערוכה מוזמן לעשות זאת ולהרכיב צירופים משלו באמצעות תצלומי התמונות המונחים על המשטח שלפניו.