תערוכה בסדרת נדבך 1

תערוכה מס. 9 בסדרת נדבך 1

פעם, בליל ירח מלא, מלכה צ’יונו אל הבאר, וחזרה ממנו עם שני דליים מלאים מים. לפתע הבחינה בהשתקפות הירח במים שבתוך הדלי. היא היתה מוקסמת. הירח נראה כל כך יפה, כל כך מרוחק, כל כך בלתי מובן, והיא המשיכה לצעוד כשהיא מביטה בדמותו שבתוך המים. עד אותו לילה, היא היתה כל כך עסוקה בעבודתה שמעולם לא היה לה זמן להביט בשמיים. המראה היה כל כך יפה, שהיא מעדה ונפלה, והמים ששאבה בעמל כה רב נשפכו.
צ’יונו הביטה בדלי הריק, ואחר כך בירח המלא. “עכשיו אין לי מים בתוך הדלי”, היא אמרה, “אבל גם אין ירח בתוך המים”.
הצילום הוא אמנות שאמורה להראות את המציאות, את מה שיש. אבל מה שיש הוא כמו הירח המלא בתוך המים. הוא יפה, הוא מקסים, הוא מכשף. הוא מרמז שיש עוד: סודות, רגשות, יצרים, צבעים אחרים. ה”יש”, אם אכן הוא קיים, הוא השתקפות של משהו אחר. משהו מעולם מרוחק, בלתי מובן, משכר. ה”יש” הזה הוא “אין” או מוטב לומר שהוא “לא-יש”, כי מה שאיננו הוא אשליה לא פחות ממה שישנו. כמו הצד האפל של הירח. אין לירח צד אפל או צד מואר. לאמתו של דבר, הירח הוא כולו אפל.

אורי לוטן