תחת השמש הקופחת | תערוכה בסדרת נדבך 22

עבודותיה של ליטל מור חושפות רגעים חסרי משמעות לכאורה, המועלים לדרגת נוכחות ייצוגית, כזו הזרה לצופה בהקשר של תערוכת אמנות. הדימויים מבקשים להתעמת עם התפישה ההיררכית של “גבוה” ו”נמוך” ומציבים את הצופה מול מושגים, כגון שעמום, חזרתיות, בינוניות והתפשרות. בדומה למרסו, גיבור ספרו של אלבר קאמי, הזר, מור שואפת לערער “את שיווי המשקל של היום” באמצעות הצבעה על הארעי, החולף, הזניח. עבודותיה מתארות רגעי שגרה ומעוררות לא אחת תחושת דז’ה-וו. היא מאתרת בהתמדה את רגעי ה”כלום”, החולפים על פנינו במרוץ החיים, ומצביעה עליהם; נוטלת רגעים מופשטים וטוענת אותם במשמעות קיומית.