תחריטים

עבודתה האמנותית של ג’ודי אורסתיו עוסקת בהפשטה ובצמצום ומדגישה את התכונות הייחודיות של החומרים והטכניקות בהם היא משתמשת. הסדרה המוצגת בתערוכה התחילה בדרך המקרה. ניסיון ההדפסה הראשון מפלטה ישנה שנחתכה מחדש לצורת האות T, הוביל לקריאה דו משמעית של הדימוי שנוצר: כמבנה גיאומטרי פשוט וכצורת בגד קימונו יפני.

* פתיחה חגיגית שבת 16.6.07 בשעה 12:00

מדברי האמנית: “בתחילה, ריגש אותי המפגש בין חדות קצוות ההדפס לבין הנייר הלבן, אך מה שהפתיע אותי במהלך העבודה היה הצורך להמשיך ולעסוק במפגש זה- כאשר מצד אחד הצורה מובילה אותי ומן הצד השני אני מתגרה בה, אך תמיד תוך דיאלוג עמה”.

תחילתה של הסדרה במקרה. היא מתעדת הענות מתמשכת לצורה – צורת T גסה שחתכתי מתוך פלטת נחושת ועליה תחריט ישן. ההדפסה הראשונה יצרה צורה גיאומטרית חדה “מעוטרת” בדימוי הקטוע (ולכן עתה מופשט) שנותר על הפלטה הגזורה. הצורה גם הזכירה בגד, אולי קימונו יפני וצפנה רמז לגוף הנעדר. הקריאה הכפולה הזאת היא שהכתיבה את ההחלטות לגבי “התוספות” לפלטה. כל הדפסה לאחר מכן עוררה תגובה אחרת באשר לצורות, הצבעים וטכניקות ההדפס. הדיאלוג הזה העסיק אותי והיווה גירוי מתמשך לניסיונות בחומרים שונים.

הצורה הגדולה התפתחה מאוחר יותר. הפעם חתכתי בכוונה את הפלטה בצורה הדומה לקימונו, והשתמשתי בשטח שהוגדר על ידי השוליים כמעין בד ציור, עליו ניתן לארגן את הצורות השונות. התחלתי לחשוב יותר במושגים של בד תלוי. השילוב בין לוח המתכת הקשוח לבין השבריריות של נייר הטישיו ונייר האורז ריגש אותי. על ידי קיפול הנייר הדק הזה, עליו לפעמים ציירתי בצבעי מים, יכולתי להשיג שקיפות וטקסטורות.

התוספות האלה ואחרות, הועברו כולן במכבש על גבי הפלטה המשוחה בדיו.

כל התחריטים נעשו בסדנת ההדפס, ירושלים