שתי נשמות מסריחות | תערוכה בסדרת נדבך 20

את פני המבקרים בתערוכתו של עידו גורדון מקבלת ״גולגולת אחת שצפה על פני המים״:
גולגולת בגווני ורוד על קיר פרסקו גדול, המוטמע בטיח בניין בית האמנים. שמיכת טלאים המציגה דימוי סכמטי של עטלף לבן מתוחה לאורך החדר, ולידה ״שתי נשמות מסריחות״ – שני ג׳ריקנים שקופים, מלאים במים מלוכלכים מהירקון.

״עידו הציע לי לצאת לשיט בירקון. מאוד שמחתי, חשבתי שזה צעד נהדר לפעילות סביב העבודה על התערוכה. היציאה לשטח מוגדר מתוך מחשבות על אמנות שעושים בסטודיו היא היכולת להיות ער לאין סופיות, שהלימוד מתוך המציאות מאפשר. וגם היה בזה משהו מאוד חברי, אולי הוא דמיין לעצמו שאנחנו האק וג׳ים.

השיחה הראשונה נגעה בסוגיית כלי השייט המועדף לאחר צהריים בירקון. אני העדפתי סירת מנוע, בגלל המידיות ויכולות כיסוי השטח. כשאני הולכת במוזיאון, למשל, אני אוהבת לעשות סיבוב ראשון מהיר ואז לחזור בסירת משוטים למקומות שעניינו אותי. זו התנועה היעילה שנותנת אומדן מדויק של גבול הגזרה, ואיפה ממוקמים פתחי המילוט. חתירה ידנית שקולה אצלי לחלומות בהם מנסים ללכת אבל הרגליים פשוט לא סוחבות, ואז החלום נהיה סיוט.

בסוף לקחנו סירת משוטים והכול היה בסדר. הזמן עבר קצת אחרת, שייטנו עקב בצד אגודל והשתפרנו תוך כדי תנועה. עשיתי מה שעידו חשב לנכון ולמען האמת זה היה די מרגיע. מדי פעם ראינו חותרים ממועדון השיט בסירות תחרותיות, חוצים את המים במהירות של דולפין, אבל הסירה שלנו באותו יום היא עולם אחר. הצטרף אלינו עטלף על אופניים (אריאל) שנסע לאורך הגדות. הוא הופיע ונעלם מדי פעם, מלווה אותנו עם חיוך שקט של טייס אוטומטי.

בתוך הסירה היו כמה מיכלים. אני הכנתי קפה, תה וקצת פיצוחים למין פיקניק, וארזתי אותם בתוך סל פלסטיק גדול, מתוך מחשבה על ניקיון. עידו, לעומת זאת, הביא שני ג’ריקנים גדולים לאיסוף מים מסריחים מהנהר. יש לו איזה עניין עם זה שהחלפת נוזלים מתוך מיכלים קשורה לאחווה בין גברים.

באיזשהו שלב קרה נס. שמענו צליל פכפוך בירכתי הסירה ושאלנו ביחד: ״מה זה היה?״ חשבתי לרגע שמכשיר האינהלציה שלי התחיל לפעול או שההתקרבות לגדה פערה חור בגוף הסירה. נרגענו כשגילינו דג בתוך סל הפיקניק. אחרי סשן צילומים קצר עידו שיחרר אותו בחזרה למים. שנינו לא שמנו לב איך הוא קפץ פנימה, אבל אין לי ספק שזה היה אות כלשהו שעוד לא פירשנו, מהמים או מהשמים. יש לנו תכנית בשלב הבא לעשות טיול אופניים לשבע תחנות.״
דרורה דומיני