פני ירושלים

רבקה עלתה מאנגליה בשנת 1975, היא חיה ומציירת בירושלים כ-35 שנה.
ירושלים היא הנושא העיקרי בציוריה. היא יוצאת מביתה לצייר, את ירושלים הממשית והפיזית, תוך התבוננות ממושכת במושא ציורה. ציוריה הם תוצאה של הסתכלות כנה, אינטימית ואוהדת, בסביבה מאד מיוחדת, במקום בו ההתרחשות מתקיימת בזמן הווה.

רבקה מתעדת את תהליכי השינוי, אותם ירושלים עוברת: הרס הישן ובניית החדש. היא גם מדגישה את חיבתה לאופייני ולמיוחד לירושלים: לאינטימי, לחיי היומיום בשכונות הותיקות והקטנות, כמו גם לעזובה, לפסולת ולעוני המאפיינים אף הם את העיר.

בתערוכה מוצגות עבודות נבחרות משתי סדרות: “בשוק מחנה יהודה ורחוב אגריפס” ו”במרכז פרנקפורטר לקשישים” בשכונת בקעה.

אנשים, סביבתם והחיבור ביניהם כאמור, הוא נושאן של הסדרות. לעתים אלו נבלעים בסביבה והופכים לחלק ממנה ולעתים הם מרכז הדרמה – מרכז ההתרחשות שהיא למעשה יום-יומית ופרוזאית.

הציורים נטולי התייפייפות או מנייריזם, עשירים ונוטים לריבוי ולדחיסות, הן בצבעוניותם והן בחומריותם. אפשר אף להבחין בציוריה בהשפעות של אמנים כגון פיסארו ובונאר; נקודת מבטה האישית מקבלת השראה מנושא הציור ומִתרגמת לעיסוק באור, צבע ותנועה. דרך טכניקת הציור הופכת ההתרחשות המתוארת לחגיגית ולצבעונית יותר. ציוריה פועמים ונושמים, כאילו לא הקפיאו תנועה או חנטו אותה, אלא הצליחו להשהותה. הציור מעביר רגש של אמת ולא נאמנות ריאליסטית, כל פרט מקבל את מקומו ומהוה חלק מרקמה הכרחית לתיאור הסצינה.
ציוריה של רבקה מעוררים את תשומת הלב והראייה של הצופים לגלות יופי במקומות הלא צפויים במרקמה של העיר.

עמוס רבין