נלחם בכח המשיכה

משה הופמן (1983-1938) היה אשף חיתוך בעץ, אמן הדפס, פסל, צייר, רפא (רסטורטור) ומשורר. צייר התשוקה והדחפים, משוררם של ההרגלים ושל השגרה – אמן היומיום. “הייתי יכול לצייר לו כנפיים” כתב הופמן באחד משיריו ונימק “אבל זה נוגד את אופיי”; האדם כפוף לכוח המשיכה, והאמן מצדו מקבל את העול, את כובד הכבידה, ומחיל את החוק על טבעו ועל אמנותו, אשר כפופים גם לכוח המשיכה האחר – כוח המשיכה המינית, הדחפים והיצרים. יצירתו היא מלאכת עיצובם של גופים כבדים ושל דמויות עבות: הנשים דשנות והגברים (על פי רוב בדיוקן עצמו) כרסתניים. בהתאמה, תיאורי הנופים שלו גם הם מושכים כלפי מטה ומתמצתים את אופני התעגלותם של הרים ושל ואדיות, ופעמים רבות ממזגים בין הנשים לבין הטבע לכדי יצירת מערכים טופוגרפיים של עירום ושל נוף.