מה יפית עמק נוי

תערוכה זו משלבת צילומים מעובדים במחשב עם קולות מוקלטים של שיחות טלפון הנשמעות מרמקולים קטנים. התמונות צולמו במהלך ביקורה של האמנית בקלוונה (קנדה) – עיר הולדתה.

תערוכה זו משלבת צילומים מעובדים במחשב עם קולות מוקלטים של שיחות טלפון הנשמעות מרמקולים קטנים. התמונות צולמו במהלך ביקורה של האמנית בקלוונה (קנדה) – עיר הולדתה. השיחות הוקלטו מאוחר יותר- אחרי חזרתה של האמנית לביתה בירושלים. שכונת Pleasantvale היא פרוייקט מגורים מסובסד לאוכלוסיית גמלאים אשר בנייתה הושלמה בשנת 1964. בתים מטויחים באחידות סגנונית, אבזרי נירוסטה מקוריים בעיצוב פנים קפדני משנות ה – 50, חלקות דשא קטנות ומטופחות המופרדות בשבילי בטון – כל אלה מייחדים שכונה קהילתית זו, הניצבת היום כאי בלבה של עיר מתפתחת במהירות. למבקר הזר נראית Pleasantvale (עמק נעים) כמו בועה של שלווה שקפאה בזמן – מקום מפלט מתקופתנו אנו. למרות מוחשיותם היום יומית של החיים במקום ולמרות ממשותם של הקשרים שנרקמו בין תושביו ובין האמנית, מרחף על צילומים אלה טעם של אשליה. הנוסטלגיה שמשתקפת בעבודות המוצגות, מוצאת את ביטויה בניסיון כמעט נואש לאמץ עבר נעלם או מציאות אבודה. במקרה הזה, געגועיה של האמנית אינם לעבר שחוותה באמת אלא לעבר דמיוני, אידיאלי, שמעוצב בכוח מאווייה. בדרך זו Pleasantvale חושפת את ההווה יותר משהיא נוברת בעבר.שיחות הטלפון המושמעות מתחילות בהערות מנומסות על מזג האוויר ועל איסוף עלי השלכת הראשונים של הסתיו שעומד בפתח, והן מסתיימות ב “היזהרי… המחבלים המתאבדים האלה… ממש נורא…”.מכאן ועכשיו בישראל נראות התמונות של Pleasantvale מרוחקות וזרות יותר מתמיד, ועל רקע התמונות – שיחותיהם של האנשים מגבירות את הצרימה והניכור.