יעקב ישראל

“יעקב ישראל מצלם בשנים האחרונות את קרית יובל אזור מגוריו ושכונות אחרות, בעלות אופי דומה. קרית מנחם, אזור קטמונים, פת, רוממה, נחלאות, תלפיות ורחביה. צלם ירושלמי ,המחובר למרחב האורבני של העיר.

התמקדותו בגוף העבודה היא בעיקר על דרום העיר. יעקב גדל בקרית יובל בשיכוני עולים של שנות ה-50 וה- 60 שיכונים הידועים לשמצה מהבחינה הארכיטקטונית- ארכיטקטורה סוציאליסטית דכאנית הבאה לשכן אלפי עולים ב”מכונות מגורים”, כחלק מתפישת “כור ההיתוך” הציוני שניסה למזג בין עדות ותרבויות. לימים הובנו אלו ככשל טראגי. צילומיו בתערוכה מתחלקים לשתי נקודות מוצא עיקריות- 1. הנוף הפתוח, העוסק במיפוי כמעט אווירי של סביבות שלמות. בנינים, חצרות, כבישים,וכד’. 2.מבני בתים, בעיקר צדדים אחוריים של מבני מגורים טיפוסיים .
מבטו של יעקב ישראל הינו מבט פוצע, מכאיב, אפילו אכנה אותו כאלים. אלימות המבט מוחבאת ביחסי הגילוי וכיסוי פני השטח הצילומיים.פני השטח הינם פני גופה של עיר. מראה השכונות הדרומיות של ירושלים אינו כאן מאניפסט פוליטי חברתי צפוי, אלא עמדה פוליטית ביקורתית המפתיעה בחדות שלה.”
(מתוך הטקסט שצורף לתערוכה. כתב: אייל בן- דב)