סרגיי מקסימישין, החלון של אוטובוס הקרקס, סנט פטרסבורג, רוסיה, 2000, צילום
חברים חדשים 2024
אוצרת: דביר שקד
2 בנובמבר, 2024 — 4 בינואר, 2025
כחלק ממסורת ארוכת שנים, בית האמנים ממשיך לקבל מדי שנה חברות וחברים חדשים לאגודת אמני ירושלים ופותח את עונת התערוכות השנתית בתצוגת עבודותיהם. השנה הצטרפו לשורות האגודה שלושה חברים וחברות חדשים: הדס דוכן, סרגיי מקסימישין ורעיה מנובלא.
הדס דוכן | באה הרוח
בתערוכה "באה הרוח" יוצרת הדס דוכן – בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, ואמנית בסדנאות האמנים, ירושלים – סביבה רישומית בעקבות "חזון העצמות היבשות" מספר יחזקאל, שבו חוזה הנביא את תחיית המתים, כשהעצמות היבשות בעמק שלפניו קורמות עור וגידים ושבות לחיים. במהלך ההיסטוריה היהודית זכה החיזיון למגוון פרשנויות, מתפיסת הטקסט כמנבא אירוע עתידי, המתואר כפשוטו, ועד קריאות אלגוריות, הרואות בו משל סימבולי. התוכן המקאברי, אך בה בעת מלא תקווה, הִפרה את דמיונם של רבים, ואיכותו החידתית אִפשרה לפרשו לאורך השנים באופנים יצירתיים ואקטואליים, בהתאם לרוח התקופה. בתערוכה נרקם החזון מול עינינו, ומצביע על אפשרויות קסומות ואנימיסטיות, הטמונות בשיירי החיים ובטבע שאנו חלק ממנו.
סרגיי מקסימישין | צייר לי צילום
זה שלושה עשורים פועל סרגיי מקסימישין כצלם עיתונות, המתמקד בעיקר בתצלומי מגזין ברחבי העולם, ופעמיים זכה בתחרות World Press Photo. בשנתיים האחרונות הוא מתגורר בירושלים, אליה הגיע עם רעייתו בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ובשל איומים שקיבל על רקע עמדתו העיתונאית הביקורתית כלפי הממשל הרוסי. התצלומים שנבחרו לתערוכה מייצגים את הפן האמנותי יותר ברפטואר של מקסימישין: הם אינם מבוימים, אך מסודרים בקומפוזיציות מהודקות, ומציגים זוויות מבט ושימוש עז בצבע כשל ציורי הרנסנס והבארוק שבמוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרסבורג. בעבודות, שצולמו ברחבי העולם, נראים גברים ונשים בעת עבודה, אכילה, תפילה ופעילות פנאי, מלוּוים בבעלי חיים, בתוך סביבה עשירה חזותית, גם אם פעמים רבות דלה מבחינה חומרית.
רעיה מנובלא | Thinking about Collage
מעשה הקולאז' של רעיה מנובלא – בוגרת לימודי ציור פיגורטיבי-ריאליסטי בתוכנית כיתת אמן של הסדנא לציור ורישום, ירושלים – הוא התפתחות של הציור, שעמו החלה את דרכה האמנותית, העמקה ומיקוד שלו. מן הניירות הצבעוניים שהיא מלקטת היא יוצרת קומפוזיציות מורכבות בתהליך אינטואיטיבי, יסודי, מתמשך ומושחז, שבו שמורה חשיבות רבה לכל מיקום, גוון, מרקם, וכן ליחסים בין הניירות השונים המרכיבים את הקולאז'. העבודות מושפעות מפסלי טוטם, מאיורים לספרי ילדים וממוזיקה, ומהוות מעין פסלי קיר שטוחים, המעלים שאלות ציוריות ופיסוליות כאחת ונטענים במשמעויות טקסיות ומאגיות.
דביר שקד