עביר עטאללה, ללא כותרת, 2011, הדפסת צבע
זה לא שחור לבן | תערוכה בסדרת נדבך 17
עביר עטאללה
אוצרת: פסי גירש
17 במרץ — 12 במאי, 2012
עביר היא אישה דרוזית ישראלית הנעה בין התרבות המסורתית ממנה באה, לבין העולם המאפשר וחסר הגבולות של היצירה האמנותית.
מבטה של עביר בבנותיה מבעד למצלמה קרוב מאד, כאילו אין מספיק מקום פיזי או רצון להתרחק. בתוך המרחב הצר בו היא יוצרת, היא מביימת את בנותיה ומשחקת בהן כבובות אך באותו זמן גם מאפשרת להן לממש את ה”מרחב הפוטנציאלי” שלהן: הן מגלמות דמויות, מחליפות זהויות ומתנסות בתפקידים שונים ומנוגדים. כך, הילדות הן מתות וחיות, קורבן ומקרבן, צנועות ופתייניות, מכסות ומגלות, ענוגות ושבריריות ככלות בלבן, או כוחניות בכאפייה ובאיפור גוף כגברים הששים אלי קרב או המוכנים לחיזור.
ב”מרחב הפוטנציאלי” שנוצר בזמן המשחק בין המציאות החיצונית לבין העולם הפנימי יש אפשרות להגשמת משאלות כמו כוח ושליטה, חופש ומציאת הזהות העצמית ללא כבלים של זמן, מקום או הקשר תרבותי.
חלק מעבודותיה של עביר מצטטות יצירות אמנות מערביות החל מהפייטה הנוצרית ועד למבטה הישיר של וירג’יניה, בתה של סאלי מאן, הצלמת האמריקנית. מסכת המוות היא קריצה לסרט האימה האמריקאי Scream 1996 המהווה ייצוג של תרבות מערבית רדודה ובעת ובעונה אחת גם התייחסות ל”הצעקה” של מונק, הנחשבת לאחת מהיצירות הקלאסיות של האמנות המערבית.
עביר צועקת בעבודותיה את צעקתן של נשים המבקשות להשמיע את קולן, המבקשות עבור בנותיהן חופש מכבלים ודיכוי ואפשרות לעתיד טוב יותר, בו תחיינה כנשים אוטונומיות. באמצעות מלאכת הצילום, מאפשרת האמנית גם לבנותיה את חווית האותנטיות והבחירה החופשית.
פסי גירש