זהבה ברנע | תערוכה בסדרת נדבך 1

זהבה נוהגת בחומר הצילומי הרגיש לאור כבמתכת. כשם שהנפח מכה בברזל במיומנות ובזריזות בטרם המתכת תצטנן, כך היא מטפלת בחומר הצילומי. שלב אחר שלב בזהירות ובמורכבות היא פועלת בחומר הצילומי בטרם הדמות הצילומית תקבע ו”תקפא” בצורתה הסופית. במהלך בניית הדימוי הצילומי היא מטפלת באופן קפדני בתאורה, בצבעוניות, בניגודיות, בבניית חשיפות כפולות, בהקרנת דמויות, בבניית חומריות הדימוי, בניפחיותו ובחדותו. עם התהוות הדימוי על פני הנגטיב, היא מממשת אותו בהדפסה ישירה ופשוטה. ההדפס הצילומי הבודד הופך בדרך של “…עריכה קשה ומתישה…” למרכיב במבנה צילומי גדול ומורכב. החיפוש אחר מיקומו המדויק במבנה הוא ארוך ומייגע. משנמצא המיקום “…מרגע זה באורח פלא אין דרך אחרת, זה מקום הצילום בעבודה ואין אחר…”.

המבנה הצילומי המורכב מגדיר מרחב צפייה והתבוננות הקורא תגר על הרגלי הצפייה הטלוויזיוניים קצרי הרוח המקובלים. החזרתיות בעבודתה של זהבה אין בה הד לבשורת הפופ-ארט, שבו הסדרתיות הדגישה את האנונימיות והשרירותיות שבתהליך הייצור. החזרתיות במקרה שלפנינו מבליטה את הייחוד, היצירתיות והמקוריות שבכל מרכיב ומרכיב. העין משוטטת על פני הפסיפס החזותי, חווה את מרכיביו החומריים, הצבעוניים והרגשיים, ובתוך כך היא מתעדנת ומגיבה לשינויים קלים יותר ויותר.
בחירת הדימויים ודרך הטיפול בהם בונה אווירה על-זמנית שבה אין הגדרה ברורה של תרבות, זמן או מקום. האשליה הצילומית נחשפת ועימה שבריריותם של הדימויים שבכל רגע ורגע עלולים אולי להתפוגג ולהעלם.
זהבה הולכת ומגדירה ביצירתה במהלך השנים, מרחב פעולה שבו באים לידי ביטוי סדר, ריכוז, צמצום ופשטות, אמצעים המבליטים בכל פעם ופעם את המרכיב הרוחני.

שוקה גלוטמן