גדעון רובין, הספר השחור (עמ' 510 - 511), 2017, גואש על נייר, צילום: ריצ'רד איווי
הספר השחור
גדעון רובין
אוצרת: מרי שק
29 בפברואר — 8 באוגוסט, 2020
במסגרת מחקר לקראת תערוכה בבית פרויד בלונדון רכש האמן, גדעון רובין, ברשת עיתונים ישנים משלהי שנות ה-30 של המאה ה-20, העוסקים בתקופה שבה נמלט פרויד מווינה ללונדון. באחד המשלוחים גילה לתדהמתו חוברת מ-1939, ובה תרגום לאנגלית של אחד מפרקי האוטוביוגרפיה של אדולף היטלר, מיין קאמפף, שראתה אור באנגליה כסדרת מגזינים שבועיים. בניגוד לספר הנודע לשמצה, המבוסס על טקסט בלבד, החוברות לוו באיורים, בציורים ובתצלומים מגרמניה הנאצית וממקומות אחרים בעולם, בכלל זה תל אביב, וכל ההכנסות ממכירתן יועדו לצלב האדום באנגליה, כמצוין על העטיפה.
לאחר ההלם הראשוני החליט רובין לרכוש את המהדורה כולה, על 18 החוברות שבה. בעבודה סיזיפית יומיומית, שהחלה כאקט רגשי אישי, מחק כל מילה ומילה בגוף הטקסט בצבע שחור, ובמקביל שינה ו/או מחק את כל הדימויים המלווים אותו. בסגנונו האופייני עיבד רובין את הדימויים המצולמים על ידי מיסוך פני הדמויות המתוארות ומחיקת סמלי התעמולה הנאצית.
ההשחרה השיטתית הניבה סדרה של עבודות מונוכרומטיות מופשטות, המייצגות מהלך של נִטרול סמלי: “כתיבה” מחדש של הספר השטני והפיכתו לספר שחור.
הספר השחור של רובין הוצג לראשונה במוזיאון פרויד בלונדון בשנת 2018. הצגת התערוכה במתכונת שונה בבית האמנים בירושלים מעוררת תהודה אחרת, סמלית, המתעצמת לאור תולדות המבנה, ששימש בעבר כבית הנכות “בצלאל”.