דומם בנוף

״דומם בנוף״, היא תערוכת היחיד הראשונה של הצלם אנדרי גלוזמן. הנוף, הסביבה המדברית והתערבות יד האדם בשטח נטוש נמצאים במוקד המהלך האמנותי בו הוא מטפל בצילום. גלוזמן, בוגר המחלקה לצילום בבצלאל, עלה לישראל בשנת 1995 מקירגיסטאן, הקרובה לגבול הסיני של חבר המדינות לשעבר, והשתכן בדימונה. התערוכה מתמקדת בסדרת צילומי נוף בקצה יבשת שלישית, צ’איטן, הנמצאת בדרום צ’ילה, בדרך לפטגוניה. צ’איטן היתה עיירת נופש תוססת, עד להתפרצות הר הגעש הסמוך אשר גרמה למחיקתה המוחלטת כמעט בתוך יומיים.
התערוכה מתעדת במבט חושף, צלול, כמעט כירורגי, סצנות “נבחרות” בנוף המשובש. היא ממסגרת מצבים כאייקונים של מפגשים מעיקים בין שרידים של מבני אנוש וטבע עוצמתי שלאחר אסון. סחף אפור של הר הגעש, שנשא הנהר החוצה את צ’איטן, מטביע את המבנים הקטנים, מבודד אותם, מותיר גג בודד בשממת אפר או חתיכת בית קטן מזדקר. אסופת שאריות בחזית העדשה הופכות למוצגים בתנוחות כמו מלאכותיות, כאילו הן מבוימות. בתערוכה גלוזמן מבקש לבחון מחדש את הטרגדיה מבחינה אסתטית: האם הרס העיר, שנעזבה ולא חזרה לעצמה, יצר כאוס או יופי? כיצד זה בא לידי ביטוי שנה לאחר האסון? במהלך שהייתו הממושכת בצ’איטן, השתנתה התייחסותו של גלוזמן לנוף ההרוס והוא החל לראות בו דימוי אסתטי של טבע דומם.