תמיר צדוק, ללא כותרת, 2008
גיאוגרפיית הלאום | תערוכה בסדרת נדבך 15
תמיר צדוק
אוצרת: ענת בצר
2 במאי — 6 ביוני, 2009
תמיר צדוק מציג עבודות הלקוחות ממספר סדרות, ביניהן wonder Jew ומאורעות אב תרצ”ח. לצד עיסוקו במושגי גבריות, מזרחיות, משפחה וצבא, מציע צדוק התבוננות מורכבת ומעניינת במושאיו. מרבית הצילומים מבוימים בקפידה ומדמים סיטואציות מוכרות – כמסע בחירות, צילומי משפחה ועוד, בהן הוא שותל את דמותו שלו ומצטלם כאחד ה”שחקנים”.
בעבודות שונות המרכיבות את אותה סדרה ניתן לראות מניפת תפקידים מגוונת של המצלמה, הנעה בין מה שנדמה כצילום חובבים, צילום עיתונאי, יחצני, פפראצי או כצילום סטודיו “תיקני”. השימוש בוריאציות אלו מהווה עקרון מפעיל בפירוק מושג ה”זהות” כמודל אחדותי של האני, ולמעשה מייצר דיבור פוליטי על הפרסונה החלולה ועל האני כמופע.
תפקידי המצלם- מצולם מופקעים מיחסי הכוח השגורים שלהם. הניצבים המופיעים בצילום מתגלים למעשה כסוכנים כפולים: המפעיל-מופעל, הנראה-רואה והאובייקט-סובייקט מופיעים בו בזמן, כל אלו הם אמצעים אותם מפעיל צדוק באירוניה דקה, לא על מנת לדבר על זהות ספציפית, אלא דווקא כקיבוע הפיקטיביות של אותן זהויות.
בתערוכה זו מציג תמיר צדוק עבודות הלקוחות ממספר סדרות, ביניהן wonder Jew ומאורעות אב תרצ”ח וכן עבודות “מחברים” *, כדוגמת הצילום בספארי או צילום החיילים המוסווים .
בחירתו ליצור סדרות של צילומים משמשת לא רק עבור ריבוי או עיבוי אלא כעיקרון מפעיל לפירוק מושג הזהות כמודל אחדותי של האני. השימוש בווריאציות הוא שמייצר דיבור פוליטי על הפרסונה החלולה, על האני כמופע.
לצד עיסוקו במושגי גבריות, מזרחיות, משפחה וצבא מציע צדוק התבוננות מורכבת ומעניינת במושאיו דרך האופן בו הם מצולמים. מרבית צילומיו מבוימים בקפידה ומדמים סיטואציות מוכרות: מסע בחירות, פריימים הנדמים קולנועיים, צילומי משפחה ועוד, בהם הוא שותל את דמותו שלו. בעבודות שונות המרכיבות את אותה סדרה ניתן לראות מניפת תפקידים מגוונת של המצלמה הנעה בין מה שנדמה כצילום חובבים, צילום עיתונאי, יחצני, פפראצי או כצילום סטודיו “תיקני”.
תפקידי המצלם- מצולם מופקעים מיחסי הכוח השגורים שלהם והניצבים המופיעים בצילום מתגלים למעשה כסוכנים כפולים. המפעיל-מופעל, הנראה-רואה (רבים מהמצולמים שולחים את מבטם אל מחוץ לפריים) והאובייקט-סובייקט המופיעים בו בזמן, כל אלו הם אמצעים אותם מפעיל צדוק באירוניה דקה, לא על מנת לדבר על זהות מסוימת (מזרחית, ישראלית וכו’) אלא דווקא כקיבוע הפיקטיביות של אותן זהויות.
*בספרם קפקא – לקראת ספרות מינורית (הוצאת רסלינג,תל אביב, 2005, תרגום: רפאל זגורי-אורלי ויורם רון), מתארים דלז וגואטרי סדרות מסוימות המורכבות מגורמים מיוחדים המופצים בסופה או בתחילתה של סדרה זו או אחרת וכך מציינים את אופן השתלשלותה, השתנותה והתרבותה. סדרות מיוחדות אלה נקראות מחברים (connecteurs).