אלעד לרום, מראה הצבה בתערוכה. צילום: דניאל חנוך
בעל הסולם
אלעד לרום
בעל הסולם[1] הוא דיוקן ספקולטיבי, המבקש להתחקות אחר תנודות בשיווי המשקל ביחסי הכוח בין אמת לבדיה, מקור וחיקוי. בתקופה שבה מושג "האמת" הוא נזיל ונתון לפרשנות הודות לנוכחותן של טכנולוגיות מתקדמות, אלעד לרום בוחן את מעמדם של הציור ושל הצייר כמתווכי המציאות.
לרום מפגיש בין אמנות דתית לטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) עכשווית. הוא שואל דימויים קונקרטיים מתוך הרפרטואר החזותי העשיר של אמנות ימי הביניים והרנסנס, תוך שימוש בטכניקה המסורתית של ציור קיר על טיח לח (פרסקו), שהייתה מקובלת בעיטור קירות פנים במבנים דתיים.
בתוכנת AI מחבר לרום בין דימויים מתולדות האמנות לבין תצלומי עבודותיו ותכנים מעולמות המדע והמדע הבדיוני, ובאמצעות הנחיות טקסטואליות הוא מתמרן את האלגוריתם להפיק דימויים בעלי מאפיינים אסתטיים של ציורי פרסקו. הדימויים קוראים תיגר על מסורת איקונוגרפית דתית-נוצרית ארוכת שנים, חותרים תחתיה וכופרים בממסד שאותו היא מייצגת. הפקעת התוכן הדתי מפנה מקום לדימויים בעלי אופי ארכיטיפי ואוניברסלי.
בתערוכה מוצגים ציורי פרסקו על גבי לוחות טרקוטה בפורמט ריבועי אחיד, ולצידם רישומי פחם ופסטל על גיליונות נייר בהשראת רישומי ההכנה ((cartoon, ששימשו תשתית לציורי הקיר. אף שהמדיום שונה, העבודות חולקות מאפיינים זהים. הקומפוזיציות מדגימות "פריים" מקוטע ואניגמטי של דמות או של התרחשות בדומה לקלוז-אפ קולנועי. הן טעונות בדריכות ובמתח, המצביעים על נוכחותו של כוח עליון רב עוצמה. רפרטואר עשיר של הבעות פנים, מחוות גוף ותנוחות ידיים אקספרסיביות, המזוהות עם האמנות הדתית, חוזר ונשנה בעבודות, מניע את הדרמה החזותית ומצביע על רובד נסתר, המתקיים בגוף העבודה.
בבעל הסולם מכונן לרום עולם מיסטי-סימבולי בדיוני, שאינו נסמך על קורפוס מובחן, ולכן מוֹנע פענוח חד-משמעי. עם זאת, מבעד למעטה המסתורין האופף את העבודות מבליחים ייאוש, חוסר ישע ומוות. המפגש הבלתי אפשרי לכאורה בין אמנות דתית לבינה מלאכותית מתיר ללרום לנוע בחופשיות בין תקופות וסגנונות וליצור דיאלוג על־זמני בין המוחשי, הרוחני והדיגיטלי. ספק "זיופים מכוּונים" של איקונות עתיקות, ספק ייצוגי פולחן והערצה לדת עתידנית או רסיסים מטאפוריים – האיקונות החדשות של לרום מעוררות מחשבות על שבריריות הקיום האנושי.
סאלי הפטל נוה
[1] כינויו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג (1884–1954), מחבר פירוש "הסולם" לספר הזוהר.