צוקי גרביאן, ראש 1 - 7, 2011, טכניקה מעורבת על לוח עץ
ארבעים לילה | תערוכה בסדרת נדבך 17
צוקי גרביאן
אוצרת: מרילו לוין
8 בספטמבר — 20 באוקטובר, 2012
בתערוכת-היחיד הראשונה שלו, “ארבעים לילה” מתייחס צוקי גרביאן לאירועי רצח העם הארמני בהשראת צילומים אנונימיים מהשנים 1915- 1918 מוצגים ציורי ראשיהם הערופים של שבעה גברים ונשים מנרצחי בני העם הארמני. גרביאן מפריד דמויות ספציפיות מתוך הצילומים, בדומה ליחידים שהופרדו מהקבוצה ומהגוף השלם ומרחיק בפעולה הזו את הצופה מהמקור. בעבודות אחרות מייצר גרביאן תחושת אי שקט בידיעה החמקמקה לקיומו של הלא מושג, ומותיר אותנו עם שאלות לגבי מהות ההנצחה ובנייתו של הזכרון.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ביצעה האימפריה העות’מאנית רצח-עם מכוון ושיטתי באוכלוסיה הארמנית שבשטחה. ההערכה הרווחת היא כי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספו במעשי טבח המוניים ובצעדות מוות של גירוש המוני. בשנת 1915 ברחו כ- 5000 ארמנים אל “מוסה דאג” (“הר-משה” שבצפון-סוריה) שם הם התבצרו. מרבים להשוות את “אירועי מוסה דאג” למרד היהודי בשואה.
בתערוכת-היחיד הראשונה “ארבעים לילה” מתייחס גרביאן לאירועים אלו. הוא מציב מחיצה החוסמת את הגישה אל החלל הפנימי של הגלריה. כמו ביצירה “נתון” של דושאן, “הכניסה” אל חלל זה מתאפשרת רק מבעד לחריץ-הצצה, דרכו נגלה לעיננו פסל של מלאך קטן ומוזהב כרות- ראש וכנפיים, כמו אזכור לשריד הכרובים שהוצבו בקודש- הקודשים בבית-המקדש, מקום שחל עליו איסור כניסה מוחלט. במקור, מדובר בחלל שהכיל בתוכו מספר אובייקטים נשגבים מעשה ידיו של אדריכל ואמן ההיכל בצלאל בן-אורי. למעשה,זהו אזכור יחיד לעבודת פיסול יהודית שבעצם לא ניתן היה לצפות בה. אצל גרביאן הצפיה בו מותירה תחושת חסר, ריק, המועצמת דווקא מנוכחותו.
בעבודה אחרת מוצגים ציורי ראשיהם הערופים של שבעה גברים ונשים מנרצחי בני העם הארמני. הדיוקנאות צוירו בהשראת צילומים אנונימיים מהשנים 1915- 1918. גרביאן מפריד דמויות ספציפיות מתוך צילומי פירמידות-ראשים, שלל-מלחמה עבור חיילי האימפריה הגאים המצולמים לצידם. תלית העבודות בשורה אופקית מדמה עיצוב של תצוגות בחללי-זיכרון בהם נעשה שימוש מוגדל של תצלומי פספורט, שורת קורבנות נטולי זהות ותיעוד היסטורי לאירוע בו נרצחו.
גם בציור-הנוף של “מוסה-דאג” המוצג בגלריה כשהוא מוסתר בקופסא, ניתן לצפות, רק דרך משקפת הפוכה. יצירה זו, כמו פסל המלאך ובדומה ליחידים שהופרדו מהקבוצה ומהגוף השלם, מרחיקה את הצופה מהמקור. גרביאן יוצר תחושת אי שקט בידיעה החמקמקה לקיומו של הלא מושג, בבחינת מנגד תראהו, ומותיר אותנו עם שאלות לגבי מהות ההנצחה ובנייתו של הזכרון.
*שם התערוכה הוא פארפרזה לספרו של הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל ארבעים הימים של מוסא דאג ,1933
ארבעים לילה | תערוכה בסדרת נדבך 17, צוקי גרביאן, ראש, 2011, טכניקה מעורבת על לוח עץ
ארבעים לילה | תערוכה בסדרת נדבך 17, צוקי גרביאן, ראש, 2011, טכניקה מעורבת על לוח עץ
ארבעים לילה | תערוכה בסדרת נדבך 17, צוקי גרביאן, ראש, 2011, טכניקה מעורבת על לוח עץ
ארבעים לילה | תערוכה בסדרת נדבך 17, צוקי גרביאן, ראש 1 - 7, 2011, טכניקה מעורבת על לוח עץ