אבותיי הלא כל כך רחוקים

סדרת העבודות המוצגת של אנטולי ברטינסקי, עוסקת במימד ה”זמן”. ברטינסקי יוצא למסע בזמן באמצעות תצלומים ישנים של משפחתו – סבתא וסבא רבא, בתם העומדת לצד בעלה וילדיהם – תצלום הנמצא קרוב לודאי בכל אלבום משפחתי.
ברטינסקי נוקט בפעולות שונות כשהוא מעבד מחדש את התצלום המשפחתי. הוא רושם את הדמויות בשחור-לבן, תוך שמירת החד-גוניות האופיינית לצילומים ולציורים ישנים. לאחר מכן הוא משלב רשת נקודות מפוקסלת המכסה את כל שטח התמונה, הנדמית למסך טלוויזיה או מחשב עכשוויים. בכך הוא יוצר כמעין מחיצה שקופה, כמעט בלתי נראית, בינינו לבין אלה שחיו בעבר הרחוק. הרשת נראית בבירור בשולי הציור, שם היא פורחת בכל הצבעים והגוונים ויוצרת רטט שמזכיר תמונות אימפרסיוניסטיות. עם זאת, בכל העבודות, מצייר אנטולי את הרשת בצבעי ירוק כהה וחום צהבהב ובכך מגשר בין המבנה המודרני בתכלית לבין הצבע הארכאי. החיבור העדין בין הישן לחדש מסמל עבורו את הקשר הבל ינותק בין האדם לשורשיו.

סשה אוקון