טהר גיבר, התכלות (פרט), 2025 , גבס וחול
עד עולם | תערוכה בסדרת נדבך 25
טהר גיבר
אוצר: מאיר אפלפלד
6 ביוני — 8 באוגוסט, 2026
יצירתה של טהר גיבר ניחנת במינימליזם, הנובע מציווי פנימי, מדיוק, מתבונת כפיים ומקשב; קשב לתהליך היצירתי, למקצבו, ונכונות לקבל את התמורות, הנולדות ומתגלות מתוכו. בעבודותיה מתקיים בירור צורני איטי באמצעות מלאכת גריעה, הטבעה, הדבקה ויציקה. בידיה האמונות נטענות פעולות אמנותיות אלה בתחושה, ברטט.
הסדרה בת שלוש העבודות, עלה מוחסר, עניינה גריעה וחשיפת נימי הנימים של העלה. גיבר משתתפת בתהליך ההתכלות העתידי, ואף מאיצה אותו. בה בעת היא הופכת את העלה לתכשיט, הזוכר את מוצאו. זהו רמז וסימן לתימת הכיליון, העוברת כחוט השני בתערוכה כולה. כאמור, בתהליך החיסור נשמרת, ולו באופן חלקי, המעטפת, הרשת, כתבנית זיכרון. כך גם בעבודה עורקים בלבן – מלאכת חוטים לבנים, התלויה מן התקרה – שבה פועמת נוכחותו של העלה אף שהופשט מצורתו.
העבודה התכללות – עמוד גבס יצוק, ובראשו מוטבע עלה שלכת, הנראה בשלמותו רק במבט מלמעלה – חושפת מלאכת המרה ותמורה מעודנת: העמוד האנכי היצוק מומר בעלה תבליטי, אופקי, נופי; דרמה פורמליסטית, החוגגת שינויים קטנים ומשמעותיים בצורה ובחומריות. כל אלו יחדיו מדמים חומרה של אובליסק בזעיר אנפין, שבראשו טמון רגע של רכות, של היזכרות – עלה שלכת יבש, שהוא בה בעת נוף מדברי.
העבודה קווים לדמותך היא תבליט חלול של דמות אישה, עשוי בגוני אדמה, המדמה מפה טופוגרפית; מעין מסכת גוף. המרקם הדקורטיבי, האוחז בגוף, הוא בעל חומריות מתעתעת. מעטפת שלווה, ובה בעת עוכרת שלווה.
בתערוכתה של גיבר אנו פוגשים בגוף עבודה שלם, שמתוכו נובע שיח צורני עשיר. העבודות עדינות, אך מתוכן עולה כוח; מאופקות, אך מתוכן עולה רגש. מועט המחזיק את המרובה.
מאיר אפלפלד
