נגה דייויס, חגיגה, 2025, צילום שחור לבן אנלוגי
סוף יום | תערוכה בסדרת נדבך 25
נגה דייויס
כשמדברים על צילום מבוים, נוטים לחשוב על סטים, על פעולה פרפורמטיבית ועל דרמה הנבנית מראש. בעבודותיה של נגה דייויס הבימוי פועל אחרת: לא כהמצאה של עולם חלופי, אלא כמנגנון של השהיה. זהו מהלך, המאפשר למציאות להופיע מבלי להתקבע על משמעות אחת; לא לכפות סיפור, אלא לאחוז לרגע במצב עדין, שכבר מתקיים.
הקִרבה המשפחתית נוכחת בעבודות כמבט מתמשך, מחדדת את המתח בין אינטימיות לחשיפה. הדמויות קרובות לעדשה, ועם זאת שומרות על ריחוק מסוים. הצופה אינו מוזמן לפתור תעלומה, אלא לשהות במצב רגשי. הדימויים מחזיקים מתח פנימי ומסרבים להתמסר לפרשנות מהירה.
הצילום מתרחש במרחבים יומיומיים מצומצמים, שאינם מייצרים בנקל דרמה. דווקא שם, מבעד למבטה המדויק של דייויס, עוטים פרטים פשוטים, כמו קיר, חלון, וילון, צמח, גוף ותנועה, נוכחות חדשה. מתוך המפגש בין פשטות המרחב לחדות המבט נולדת איכות פיסולית.
התערוכה נפתחת בתצלום גדול ממדים, ובו נראית דמות רצה משמאל לימין על מדרון סלעי. ממדי העבודה מייצרים רמיזה קולנועית ומעלים על הדעת מסך. הדימוי מהדהד מסורות שונות של ריצה כפעולה טעונה בין התפרצות נעורים וחירות בקולנוע לבין רגע של חופש, המסתיים במבוי סתום, כמו בסצנת הסיום בסרטו של פרנסואה טריפו, 400 המלקות. אצל דייויס הריצה היא גם מחווה. גוף הצופה מונחה על ידי כיוון הריצה וממשיך עימו פנימה, אל תוך חלל התערוכה, כמו נכנס לתוך שוֹט ארוך, לפנורמה. נוכחות הדימוי מציבה את התערוכה כמרחב הנקרא תוך כדי הליכה, מתוך אוריינטציה, באמצעות מעבר בין דימויים, המרכיבים מסלול שאינו לינארי לחלוטין, אלא יש בו מן המעגליות.
תומר קאפ
אירועים בתערוכה:
שבת 11.4 בשעה 12:00 | מפגש גלריה בהשתתפות נגה דייויס ותומר קאפ– נדחה- שלישי 28.4 בשעה 17:00 | מפגש גלריה בהשתתפות נגה דייויס ותומר קאפ
- שבת 23.5 בשעה 12:00 | מפגש גלריה בהשתתפות נגה דייויס ותומר קאפ
