תפנים – ציורים וכמה רישומים

“תפנים” הינה תערוכת היחיד הראשונה של אלכס טוביס. התערוכה מציגה ציורי שמן לצד רישומים ועבודות בטכניקה מעורבת, ומשלבת בין ציורי נופי פנים – דיוקנאות הקרובים לו המוצבים בסביבה ביתית, עם נופי ירושלים ורמת הגולן.
למרות הריאליזם בציוריו של טוביס, הם רחוקים מלחקות מציאות צילומית; בציוריו נוצרת מציאות חדשה. עניינו של טוביס, אינו נתון לציור כציור, אלא לתוכן, ולא לתוכן האילוסטרטיבי אלא לתוכנם הפנימי של מושאי הציור. בחירותיו של טוביס צנועות, נעימות, אינטימיות ובו זמנית גם אמיצות ועמוקות; למרות שהן מעוררות תחושת תלישות שאין להתעלם ממנה. בעוד זירת האמנות גדושה באמנים מטלטלים ובועטים, טוביס פשוט מצייר את הסביבה הקרובה, נופים אהובים, וכל זאת מבלי להשתייך לקבוצה כלשהי, מבלי לחרוץ דעה, בשקט. עמית קבסה, אוצר

תפנים – ציורים וכמה רישומים
“תפנים” הינה תערוכתו הראשונה של הצייר אלכס טוביס. כמו אמנים רבים יוצאי רוסיה, גם טוביס עצמו שעלה עם משפחתו ממוסקווה בגיל 12, ספוג וטעון בתרבות הרוסית, אשר נציגיה בארץ הופכים אותה לחלק בלתי נפרד מן האמנות הישראלית.
התערוכה מציגה ציורי שמן לצד רישומים ועבודות בטכניקה מעורבת, ומשלבת בין עבודותיו של טוביס מן השנה האחרונה לבין עבודותיו מתקופת לימודיו בבצלאל. התערוכה גם משלבת ציורי נופי פנים – דיוקנאות הקרובים לו המוצבים בסביבה ביתית, עם נופי ירושלים ורמת הגולן.
למרות הריאליזם בציוריו של טוביס, הם רחוקים מלחקות מציאות צילומית; הוא בוחר לצייר מן הטבע, מתוך הסתכלות, דבר הדורש עבודה רבה והתמסרות מוחלטת למקצוע, ועדיין שומר על היותו אדם לפני היותו צייר – אמן. בציוריו נוצרת מציאות חדשה, “אינני מתעסק בתיעוד, הציור מקרין על המציאות שלי לא פחות משהמציאות שלי מקרינה עליו” אומר טוביס. עניינו של טוביס אינו נתון לציור כציור, אלא בתוכן, ולא התוכן האילוסטרטיבי אלא תוכנם הפנימי של מושאי הציור.
בחירותיו של טוביס צנועות, נעימות, אינטימיות ובו זמנית גם אמיצות ועמוקות; למרות שהן מעוררות תחושת תלישות שאין להתעלם ממנה. בפגישותיי עם טוביס הוא הרבה לספר על מכתב שכתב ניקולאי קובובסקי (1895-1915) אל אשתו ובו נאמר “אני פשוט, כיוון שאין לי את הכלים להיות לא פשוט”. בעוד שזירת האמנות גדושה באמנים מטלטלים ובועטים, טוביס פשוט מצייר את הסביבה הקרובה, נופים אהובים, וכל זאת מבלי להשתייך לקבוצה כלשהי, מבלי לחרוץ דעה, בשקט. דובובסקוי כתב: “אני מדבר נכון, בתחום השקפת העולם שאליה הובילו אותי כל חיי”, ועל כך אומר טוביס “גם בתחום השקפתי אני טועה המון”.

עמית קבסה

קטעי שיחה
תפנים – ציורים וכמה רישומים

אלכס טוביס נולד ב- 1978 במוסקבה. בגיל 11 עלה ארצה עם הוריו. בתום שירותו הצבאי, החל טוביס את לימודיו באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, במחלקה לתקשורת חזותית. במהלך שנות לימודיו הזדככה משיכתו אל הציור הקלאסי וגברה על עיסוקו במקצועות העיצוב. ואכן, בתערוכת הגמר הציג טוביס ציורים בשמן על בד. חלק מעבודות אלו, לצד ציורים ורישומים חדשים מוצגים בתערוכה זו.

תפנים הינה תערוכתו הראשונה של האמן אלכס טוביס. בתערוכה זו אנו מוזמנים-מוכנסים אל תוך ביתו, למפגש עם האנשים הקרובים אליו והנופים האהובים עליו.

קטע מתוך שיחה שהתקיימה בין טוביס לבין האוצר עמית קבסה:

מהו ציור מושלם עבורך?
ציור שבו אתה הולך עם עצמך עד הסוף, מצליח לא להפריע לאינדיבידואליות שלך לצאת החוצה. אינדיבידואליות לא בהקשר לסגנון. אנשים נולדים להיות ציירים זה לא דבר שניתן ללמוד אותו. בסופו של דבר ציור צריך להיות יפה ולבטא את היופי בעולם, צבע זה יפה. לדוגמא ואן-גוך, ייתכן והיו לו אלף בעיות נפשיות, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח, ואן-גוך ראה את היופי בעולם.

מהו היופי שעליו אתה מדבר?
כשאתה רואה אותו הוא פשוט שם, מילים לא יסבירו זאת. לפעמים דברים מסוימים שעוברים על ידי, יום-יום מבלי לגעת, נגלים פתאום לעיני כדברים פנטסטיים, גדולים, יפים. אותו הדבר קורה בדברים “הקטנים” הפשוטים וגם מול יצירות אמנות. דברים נעלמים ודברים מתגלים.

תן דוגמא ליצירה שפתאום נגלתה אליך
נסעתי לדרזדן במטרה לראות את הציור של ורמיר “נערה קוראת מכתב” מבלי לדעת שציורו “השדכנים” (ציור שלא עניין אותי כלל עד אז) מוצג ממש באותו החדר ופתאום ראיתי אותו באופן אחר, הבנתי את הגדולה שלו ובו בזמן, שהוא הציור הטוב ביותר של ורמיר.

מה הופך אותו לכל כך טוב בעיניך?
לדעתי הציור הנ”ל הוא רגע ההיווצרות, הרגע בו ורמיר עובר מסגנון הציורים המוקדמים לאותו ורמיר שאנו מכירים כיום, ציור זה מכיל בעיני את כל מה שעומד לבוא, הוא התמצית של הכל. בעיני זה רגע השיא שלו.

ניתן לראות השפעות אירופאיות בהתייחסות שלך לציור, אתה מרגיש קשור לשם יותר מלארץ?
כשהגעתי לארץ, ברגע בו נחתתי, הרגשתי בבית. בגרמניה אני מרגיש כי השמיים שיכים לגרמנים ובאיטליה, הכל כך יפה, השמיים יפים כמו בתיאטרון, ממש כמו האנשים, אך כל זה לא שלי, בארץ השמים שלי. עכשיו, אם אחזור למוסקבה ארגיש זר.

המושג ריאליזם מקבל המון משמעויות, מאז ומעולם. מה היחס שלך לציור ריאליסטי?
לדעתי קיימים שני סוגים של ציור ריאליסטי, אמנות שמתעדת ואמנות יוצרת. הגל כותב על ההיסטוריה, שיכולה להיות מדע או פילוסופיה, אני יכול ללמוד את השיטות הפילוסופיות בסדר כרונולוגי היסטורי, אך אם לא אסתובב בעולם ואראה איך הדברים פועלים, הכל יישאר לא יותר מתיעוד.
ההבדל בין סוגי הציור דומה להבדל בין בובת שעווה לגוף חי. לדוגמא הרישום של סבתא שלי, בעוד שהיא זקנה וקשה לה, הרישום חי והיא חיה ברישום. היא נתנה לי המון ואני אוהב אותה, וכל זה נמצא ברישום לדעתי, וזה מה שחשוב לי. לא מעניין אותי אם הרישום הוא עבודה טובה בשפה הזו, הציור. היכולת להעביר את הרגש של אותו רגע היא שמעסיקה אותי.

כיום אתה מלמד ציור. מה הדבר החשוב ביותר שיש לך להעביר לתלמידים שלך?
כשאני מלמד אני מלמד טכניקה, מי שיש לו את זה, זה ייצא.