קטנות שהן גדולות, מיניאטורות 1999 – 2009

ציוריה של ליאת פולוצקי הן מיניאטורות שיש להתבונן בהן היטב על מנת לחדור למהותן. הציורים ספוגים בליריות מיוחדת במינה השורה על התערוכה כולה, ללא הבדל מהותי בין נושאיה השונים: פינות ונופים, שקיעות וזריחות, יערות ועצים או עונות השנה. אלה גם אלה נוטלים אותנו עמם לעולם קסום וצבעוני.

לא נזהה כאן, כמו בציורים ריאליסטיים, נקודה ומקום בנוף שסביבנו. אין הדבר חשוב כלל בציוריה של ליאת, שכן מראי המקום בעבודותיה נובעים מעומק לבה, מתוככי נפשה וממרחבי הידע שלה. הללו משליכים על המתבונן וסוחפים אותו למקומות דומים ושונים, בעת ובעונה אחת. העבודות הריאליסטיות והמדויקות של הציפורים חריגות בתערוכה. הן מצוירות אמנם באורח מציאותי וצבעוניותם מודגשת ועשירה, אך הרקע משאיר אותנו במקום בלתי ברור, בנוף בלתי מחייב חיצונית, שמקורו אולי בנופים פנימיים.

ליאת מכתירה את ציוריה בשמות לכאורה תיאוריים, כמו “ירושלים בחורף” או “אגם בשקיעה”. עיון מעמיק יוליך אותנו, הצופים, לעולם אחר – אסוציאטיבי. מילים כמו חורבות, קסם, דמיון או הניגוד שב”סלעים חיים” מותירים אותנו דרוכים, מצפים לדבר ולהיפוכו: לסערה, לעלים נושרים, לממלכת ניגודים מעוררי סקרנות שאור זורם ברבים מהם. תוך כדי התבוננות בתמונות אנו מבחינים בעושר בלתי רגיל של צבעוניות, עומק ופרספקטיבה בלתי צפויים ותחושת חלוף מהיר – כאילו צופים אנו בנופים מבעד למסך מואר, ערפל מסתורי או תהום.

למגוון עבודותיה מצטרפות גם מיניאטוריות מרובעות, בצבעי שמן על בד. באמצעות רובדי הצבע ונגיעות המכחול המרמזות על העולם הנוצר בתוכן הושג בעבודות אלו עומק צבעוני רב, אך בה בעת אין הן מאבדות את השקיפות המופלאה המופיעה בציורים שבצבעי המים. דומה שאמנותה של ליאת מתייחדת ביכולת זאת; אין היא מתרכזת בפרטי פרטים ריאליסטיים, כפי שנהגו בעבר אמני המיניאטורות אלא בוראת לפנינו עולם חדש שלם באמצעות הצבע. גדולתה בהעברת נושאים כה גדולים על גבי מידות כה קטנות כשבתוכם עושר גדול ועומק רב.

עירית שלמון