עד שיאסף החול

פתיחה נוספת: שלישי 19.3.19 בשעה 17:30

שם התערוכה מתייחס לרגע בו יום החול נאסף ומתחילה השבת. איסוף של חול הוא בדיוק מעשה המנסה להקנות לסתמי וחסר הייחוד, מעמד של יחיד מסוגו, יקר ערך, הצילום של נגה גרינברג פועל באופן דומה מאוד.

הצילומים בתערוכה צולמו בפילם והם חלק מפרוייקט מתמשך שגרינברג עסוקה בו בשנים האחרונות. בשבתות שהיא מבלה עם משפחתה הרחק מהבית, הם לנים בבתי משפחות שנסעו אף הן לבלות את השבת מחוץ לבית. רגע לפני שנכנסת השבת היא מצלמת את המעון הזמני. הרגע הזה, לפני שקדושת השבת תאסור על פעולת הצילום, הוא רגע של אור יקרות נמוך שחודר לבתים, זהוב. המבט שלנו תלוי באוויר וכלוא באלומת האור כמו דגיגוני האבק ששוחים באור הזוויתי של בין ערביים. אנו לא זוכים למבט רחב, המעניק התמצאות במרחב, אלא הצצה מקוטעת שמכריחה אותנו לרחף במעין תווך.
התווך הזה הוא ליבת הפרוייקט, העדרם הרועם של אנשים בצילום חרף המצאותם התובענית של חפציהם האישיים ונוכחותם המרומזת; מרחב ביתי באופן ברור שמרגיש זר.