מארק ינאי, דיוקן עצמי, צבעי מים על נייר
נוכח – דיוקנאות של אנשים ועצים
אוצר: דוד איבגי
5 במרץ — 30 באפריל, 2016
המתמיד:
ניבטים אליכם דיוקנאות בצבעי מים מן העשור האחרון. בפריסה מעין זו אנו מצפים מן האמן להפגין יכולת השתנות/התפתחות/התהפכות/התפכחות – כך שנוכל לשרטט את העלילה לאורך השנים. אולם מארק, המתמיד, מתמודד שוב ושוב עם אותם עצים ואנשים שניצבים מולו כאילו כל מפגש הוא לימוד מהתחלה. כמו נזהר מלהביא לדיוקן אחד את שלמד מדיוקן אחר.
ספק:
“כאן על גדות הנהר,” כותב סזאן ב-1896 במכתב לבנו, “הנושאים רבים עד מאוד, וכל פרט הנראה מזווית שונה מהווה נושא לעיון… נראה לי כי אצליח להעסיק את עצמי במשך חודשים תמימים מבלי לשנות מקום.”
סזאן נע כל חייו במתח שבין הטבע והאמנות. מחפש את נגיעת המכחול שתמיר באחת את החומר והאור לכתם צבע. מארק פועל באותו מרחב. מבקש אחר התרגום החמקמק במעבר מעולם המציאות לאמנות. זהו מתכון לספק מתמיד, ובמיוחד בציור בצבעי מים, שבו כל נגיעת מכחול היא סופית ומוחלטת.
הריאליזם של מארק מתברר כבעל איכות מופשטת. כתמי הצבע, במידת צפיפות, סמיכות ושקיפות משתנה, הם היוצרים את הדימוי ומעניקים לו את אישיותו. כאן לובן הנייר אינו מתבטל בפני המכחול. הריק והמלא שווים ומשלימים זה את זה. מבטנו המשוטט על פני הציורים יגלה את המעבר הדק בין מערכי הכתמים המשתנים,
מארגון דחוס ומלוכד אל ארגון חופשי, דליל ופרום.
נוכח:
השפה האמנותית משותפת לשני סוגי המודלים, אך בעוד העץ מניח לאמן לבחון ולבחור, למשש ולחתור בו כאוות נפשו, הרי שהמודל-אדם מחזיר מבט, ונראה כי יותר משהצייר בוחן את המודל, בוחן המודל את האמן.
נוכחות המבט כה חריפה עד שהיא טוענת את הדיוקן במתח משולש: מבטיהם המתנגשים של הצייר והמודל, מבטם הנפגש של המודל והצופה, ותחושה של מעגל סגור, כמו בוחן המודל את ציור דיוקנו הגמור, כאילו הוא נוכח מול ראי; אדם מביט בזולתו המתבונן בו כדי לגלות תוך כדי כך את עצמו.
נוכח – דיוקנאות של אנשים ועצים, מארק ינאי, יצחקי, צבעי מים על נייר
נוכח – דיוקנאות של אנשים ועצים, מארק ינאי, דיוקן עצמי, צבעי מים על נייר
נוכח – דיוקנאות של אנשים ועצים, מארק ינאי, רומי, צבעי מים על נייר
נוכח – דיוקנאות של אנשים ועצים, מארק ינאי, פורטרט עץ אורן #2, צבעי מים על נייר