"מעגלים של שמים וארץ" – רטרוספקטיבה

״מעגלים של שמים וארץ״ הינה תערוכה רטרוספקטיבית של יצחק גרינפילד, אמן שיצירתו נפרשת על פני כמעט שישים שנה: מנעוריו ולימודיו בניו יורק, דרך עלייה לארץ והתפתחותו כצייר בקיבוץ ועד למעבר לעין כרם שבירושלים בה הוא חי ומצייר עד היום.
בתערוכה מוצגות כ- 100 עבודות – החל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת ועד לעבודותיו בעת האחרונה.
העבודות משקפות מעגלי יצירה רחבים העוסקים בנופי הארץ ואנשיה, בירושלים הארצית והשמיימית, בכתב העברי ובנושאים מכוננים בתרבות ובמסורת היהודית. גרינפילד עוסק בעקביות במתח שבין הפיגורטיבי למופשט, כשהוא יוצר מערך סימבוליסטי ייחודי ומתווה שפה חזותית הנשענת על איקונוגרפיה יהודית ומודרניסטית כאחד. התערוכה חושפת התמודדות בלתי נלאית ויוצאת דופן של אמן עם היבטים רוחניים וחומריים באמנות.

– שיח גלריה עם האמן יצחק גרינפילד יתקיים ביום ראשון ה-29 ליוני, 2008 בשעה 17:00

– התערוכה מלווה בקטלוג

מידע נוסף:
תחילה
היו כפות ידיים
לנצור את שיקוי השחר
אחר כך
בלידת הצהריים
היו שוטים מספר
שתקפו אבנים
במערומי האצבעות
ואפילו נמצאו אחדים
שבציפורניהם
שרטו
מעגלות ועיגולים
של בריאת בראשית

שלמה רייך, 1974

עבודת האמן היא לעיתים אמירה אחת ארוכה שנשימתה מעגלית ומחזורית, והיא מתפרשת על פני עשרות שנים, על פני נופים ומקומות, ועל פני קשת רחבה של אמצעי ביטוי. כוחה של אמירה זו מצוי בהיסטוריה שלה, במשפטי הלוואי שלה, בהתמדה ובדבקות בדרך שבה האמן בחר. מעל לכל, כוחה מתבטא ביכולתה לעניין את המתבונן.

כזו היא עבודתו של האמן יצחק גרינפילד. גרינפילד עלה לארץ מארה”ב מיד לאחר קום המדינה, התגורר בקיבוצים למעלה מעשור ולבסוף התיישב בעין כרם שבירושלים, עירו מזה ארבעים שנה. עבודתו היא במובנים רבים מחזור יצירה אחד, מתמשך, שלו שני צירים עיקריים: ציר העיר ירושלים – השמימית והארצית – וציר הטכניקה האמנותית – מיצוי חסר לאות של האפשרויות הגלומות ברישום בפסטל, בצבעי-מים, בציור בשמן ובאקריליק, בהדפס, בקולאז’ ובטכניקה מעורבת.

הביוגרפיה של גרינפילד ויצירתו האמנותית הנרחבת התפתחו לצד התגבשות חיפוש אסתטי ומטפיזי אחר הנשגב. אמנותו יונקת ממקורות השראה רבים: תנ”ך, קבלה, היסטוריה יהודית וארכיאולוגיה מזרח-תיכונית לצד אמנות המזרח הרחוק ,המודרניזם באירופה של תחילת המאה ה-20 והאקספרסיוניזם המופשט האמריקני שלאחר מלחמת העולם השנייה.

תערוכה רטרוספקטיבית זו מציגה באופן כרונולוגי את הסדרות הגדולות של גרינפילד ואת אופן התמזגותן זו בזו: החל בציורים, ברישומים ובהדפסים, אותם יצר בשנות הקיבוץ ובהם התחקה בשקיקה אחר נופי הארץ ואנשיה, דרך הסדרות התמטיות המרכזיות של ירושלים באור שחור ולבן וחזיונות ירושלים, ציורי עין כרם וטבע דומם, שהתהוו עם המעבר לירושלים, וכלה בקמעות, הדפסי המדיטציה והאידיאוגרמות הגיאומטריות העוסקות בנושאים קנוניים של התרבות והמסורת היהודית. מכלול עבודתו מעמיד מערך דימויים המתווה שפה חזותית ייחודית, שנשענת על איקונוגרפיה יהודית ומודרניסטית כאחד.

יצירתו של גרינפילד היא מעגלית בצורתה ובתוכנה. היא מתחילה מהחוויה המיסטית שחווה כילד בניו יורק וממשיכה באמצעות הסמליות של ירושלים, הקבלה והעיסוק בהיסטוריה ובמקורות של המיסטיקה היהודית. כדברי גרינפילד: “בציורי… אני חוזר ומחפש אחר אותו מקור, אותו אור, שיצא מהציור עצמו. מין הארה הקשורה לזהות, להשראה וליהדות. אני מרגיש שאני חלק ממסע של העם היהודי, ההיסטוריה שלו ורצף חייו, את כל אלה אני מנסה להביע באמנות שלי”.

עבודתו האמנותית רחבת ההיקף מגלה דרך של חיפוש בלתי מתפשר בקו התפר שבין אמנות ליהדות. גרינפילד מציב דרך הסתכלות יוצאת דופן הנעה בין החומר לרוח, בין החילוני לדתי ובין הארצי לשמימי, תוך כדי התחקות אחר המתח שבין הפיגורטיבי למופשט ובין המופשט הלירי לזה הסמלי, האיקוני.

האמנות, עבור גרינפילד, היא נושא להתגלות, להגות ולבדיקת מובנים אסתטיים וחזותיים טהורים. יחד עם חיפושיו אחר חוויה מיסטית רוחנית, הוא נאבק, שואל וחוקר את יסודות האמנות והחומרים עליהם היא נשענת.

אירנה גורדון, אוצרת