״ללא מילים״ מיצב

תערוכה מס׳ 4 במסגרת נדבך 12

עבודת המיצב של נטע אלקיים, כוללת שימוש בעבודת וידיאו, קול, ציורים וחפצים נוספים, היוצרים סביבה, בה האישי והכללי, החומרי והרוחני פועלים זה לצד זה, וזה מתוך זה.
בתערוכתה “ללא מילים”, עוסקת נטע בתהליך דיאלקטי בו מצד אחד נוצרים זיכרונות והרהורים באמצעות מילים ודימויים ומאידך אותם מילים ודימויים המוצגים באופן אותנטי, תיעודי לכאורה, הם למעשה פיקציה של זיכרון אישי שמעולם לא היה.

״ושיידעו ששמעתי את קולותיהם בילדותי על אף שלא פגשתי בהם מעולם.. אינני יודעת באמת מה התרחש שם…״

״עכשיו, אחרי שכולם כבר אינם, עשיתי לי תחיית מתים קטנה. כדי לנסות לתפוס את הפנים והצורות שנעלמו לנצח. תחיית המתים? רק נשמות עולות למעלה…והפנים למטה, בעולם הזה בלבד.״

״הבל הבלים״ אמר קהלת והצביע על הרגע כעל הדבר הקיים, האם כך הוא? או אשליה?
יורם פרץ