כלים שלובים

התערוכה מוקדשת לפלח יצירה פחות מוכר, שביר במיוחד, של אברהם אופק (1935–1990) – ציור על גבי צַלחות ולוחות זכוכית. לפרקים, מראשית שנות ה-60 ועד לשנות ה-80, תקופת יצירתו האחרונה, שלח אופק את ידו ביצירת שני גופי עבודה אלו, שהמשותף להם הוא האופי העממי, השפה המסוגננת, הדגמים העיטוריים, תבונת הכפיים, המידות המינוריות, הזיקה למקורות היהודיים והפוטנציאל השימושי (הצלחת כמו הקמע) – תכונות שאפיינו, בחלקן, גם את גוף יצירתו המאז’ורי.

התערוכה הצנועה שלפנינו מוקדשת אפוא לציור על צלחות ולוחות זכוכית שיצר אופק. אם נתבונן בתערוכה מתוך מחשבה על חוק הכלים השלובים הפיסיקלי, הקובע כי גובה פני נוזל בכלים שלובים ישאף תמיד להיות שווה בכולם, נבחין כי רוחו של אופק נמזגה במלואה גם לגופי יצירה אלו. ניכרים בהם אותות אמנותו מאז ראשית דרכו בקיבוץ; השפעת היחסים בין האדם לטבע ולתרבות, שאותם ניסח ברישומיו ובציוריו; זיקה ברורה לעבודותיו המושגיות מימי קבוצת “לוויתן”, שהתאפיינו בסגנון הירוגליפי פרימיטיביסטי; שילובם של טקסטים ושל מוטיבים בעלי מטען יהודי אמוּני; וכן השפעת האומנות העממית.

רון ברטוש

שלישי, 17.10.17 בשעה 19:30 – גדעון עפרת בהרצאה לרגל השקת הספר ‘אברהם אופק: הבית והמשכן‘.
שימו לב, כיוון שמספר המשתתפים מוגבל, יש לשלוח הודעה על השתתפות בדוא”ל artists@zahav.net.il