רותי קפלנסקי, גב של גבר, דבק פלסטי וגרפיט
חברים חדשים 2004
רותי קפלנסקי , אלכס גולדברג
אוצרת: תמי בצלאלי-שוחט
4 בספטמבר — 10 באוקטובר, 2004
רותי קפלנסקי/גב של גבר
גב, האוצר בתוכו התכוונות לפעולה ולו המצומצמת ביותר. גב נינוח, דרוך.
עיבוד הנייר הדחוס מאפשר התבוננות בפני השטח של השכמות, העגבות וערוצי הגב.
אלכס גולדברג/מסימיליאנו האיום
באופן אידיאלי, על הציור להיות אוטומטי, כמו רפלקס טבעי, שלוכד רגע או מקרה שמייד ישתנה או ישכח לעד. אלכס גולדברג רואה את העולם כפי שתינוק שנולד במאה ה- 21 היה רואה אותו, בניסיון לבטל כל סמל או תפישה נתונים מראש המכתיבים את מראה העולם. גישה זו היא בעיניו הדרך הישרה והנכונה ביותר להתבוננות ולציור, כשהמטרה שלו היא לצמצם את הפער שבין התפיסה של המציאות הפיזית ליישומה על הבד, ללא התערבות של מחשבה בזמן פעולת הציור. ככל שאנו נמנעים מעיבוד מודע של העולם הנגלה לפנינו, כך תהליך הזיקוק נעשה טהור יותר, ומניב דימוי ממשי ואמיתי יותר.
תשכח מכתיבת המכתב המושלם, הוא אינו קיים מלכתחילה, והציורים שלו לא מדברים על זה.