והיא לבדה יודעת

עדי ויצמן, מציגה בשני חללי תצוגה בבית האמנים בירושלים מיצב המורכב מאובייקטים ועבודות רישום זעירות. העבודות, שמקור חומר הגלם שלהן בטבע, עברו ביות לצרכים פונקציונאליים יומיומיים. הן צומחות מחדש בחללי התצוגה, מתמקמות ומקבלות את ‘מרות’ החללים. המושג תבנית, כאלמנט מכיל ובורא, נוכח בתערוכה ברמות טכניות ומושגיות שונות. הרישומים מבצבצים על הקירות, כרמז לפעולה עדינה, כצמיחה מקומית זעירה.