החייאה | תערוכה בסדרת נדבך 20

תערוכתה הנוכחית של שועלי, הראשונה שלה, היא כמו יצירתה: עבודה המתהווה כל הזמן ומשתנה תוך כדי התהוות. התערוכה מתייחסת בו זמנית הן לחלל התצוגה בבית האמנים והן למקום שבו היא יוצרת וחיה ביומיום שלה. רוב עבודותיה עד כה התרחשו במרחבים ציבוריים או בכאלו שאינם מוגדרים כחללי אמנות; שם ניסתה לחבר בין מצבים של תצוגה בגלריה לבין עשייה פרפורמטיבית במרחב בלתי סטרילי.

הקצב בעבודותיה הפלסטיות של שועלי הוא תמיד פרפורמטיבי ונושם. בהגיעה לחלל נתון מבטה תר אחר המקומות שבהם פורץ החלל את עצמו, ואליהם היא מכוונת. שועלי מייצרת חיבורים בין החלל לבין העולם שמחוצה לו. בה בשעה שהיא נאבקת עם מגבלותיו, היא חותרת לרקום עמו יחסי אֵמון ונתינה; היא אינה כופה עליו עבודה עשויה מראש, אך גם אינה מאפשרת לקירותיו לתחום את יצירתה. כך הוא גם יחסה לעשייה האמנותית. שאלות לגבי מיקומה בעולם (ובשדה) מנחות את תהליך העבודה, ובסיומו היא מקנה חיים חדשים הן לחלל והן לעשייה שלה עצמה.

התערוכה “החייאה” היא הזמנה לפגוש בחלל “נדבך” מצב מעבדתי, המשתנה במהלך תקופת התצוגה.

קבוצת סלה-מנקה