חיה אסתר, מראה הצבה בתערוכה. צילום: יאיר חובב
דבר אינו אוזל
חיה אסתר גודלבסקי
אוצר: ויזגן אילן
29 ביוני — 26 באוגוסט, 2017
בתערוכתה של חיה אסתר נפרש מבחר מתוך גופי עבודות אחדים שיצרה, בעיקר בטכניקות הדפס על נייר. לצדו מוצגות עבודות על עץ וכן עבודת וידיאו, שנוצרה במיוחד לתערוכה. יצירתה הפלסטית של אסתר, משוררת ואמנית, היא מופשטת במהותה ועוסקת ברובה בכאוס או ב”תוהו”, בלשונה של האמנית. התוהו שבטרם בריאה הוא מהות חידתית, שרבים נדרשו לה; זהו גם מושג מרכזי בתורת הסוד והקבלה, שאינה זרה לאסתר כלל וכלל, ואף זוכה לביטויים רבי דמיון והשראה אלוהית ביצירתה השירית.
גם עבודות ההדפס מהוות עבורה סוג של כתיבה, והן משלימות את השירה באותם מקומות,
שבהם נגמרות המילים או כשאין עוד בכוחן לבטא את עוצמת הרגש. הבחירה במדיום ההדפס אינה מובנת מאליה, שכן זהו מדיום התובע משמעת, שיטתיות ושליטה בטכניקות מדויקות.
אפשר שזהו ניסיון לשלוט בכאוס, וכשלא ניתן הדבר – להתפלש בו ולהיבלע בתוכו. העבודה על לוח המתכת – מרכיב יסודי במלאכת הכנת ההדפס – בתנועות דינמיות ותוך השארת שוליים, מולידה עבודות, הנדמות ליריעות קלף עתיקות או ללוחות אבן, הנושאים מסרים בשפה שאינה נהירה לנו; אולי אלה אותיות, שטרם התגבשו לכלל צורות ממשיות, ואולי מסרים קודם היות שפה.
בהתבוננות בעבודותיה של אסתר, כמו בקריאה בשיריה, נדמה, כי פעילות געשית מתקיימת כל הזמן בנפשה פנימה, ומעת לעת מתפרצת יצירה רבת עוצמה, כמו לבת אש; לא אש שורפת, אלא אש מטהרת. זוהי יצירה רוחנית מאוד, מרובדת, הקושרת עליונים לתחתונים, והאמנית משמשת כרץ שלוח ביניהם. בתוך עולמה המופשט בולט דימוי אחד, שניתן לזהותו בוודאות: השם “אדני”, המופיע בעבודות בצבעים בוערים, ומעלה על הדעת את ההִתגלות האלוהית בסנה הבוער. נראה, שחיה אסתר חדורה בתחושת שליחות ואמונה: אמונה באלוהים, אמונה באדם ואמונה בניצוץ האלוהי, השוכן בכל בן אנוש. ללמדנו, שאין מקום פנוי בלא שכינה, כמאמר רבי יהושע בן קרחה במדרש שמות רבה. עם זאת, העבודות ככלל, חרף הפיתוי החבוי בהן, אינן מתמסרות בנקל. קוּרים ורשתות קווים עוטפים-מכסים את פני השטח, וריבוי השכבות והלוחות, ששימשו ליצירתם, מעצים את התחושה, כי רב בהם הנסתר על הגלוי. כמו במעשה תפילה, הצופה נדרש להתכוונות; עליו להתנער, ולו לזמן מה, ממחשבות היומיום, על מנת להתחבר אל העבודות ולרדת אט-אט לעומקן.
אילן ויזגן