ג'ודי אורסתיו, מראה הצבה בתערוכה. צילום: בית האמנים
לפני…
ג’ודי אורסתיו
אוצר: אילן ויזגן
24 באוגוסט — 26 באוקטובר, 2024
עבודות התצריב המוצגות בתערוכה נבחרו מתוך גוף עבודות ייחודי שיצרה ג'ודי אורסתיו במשך מספר שנים בסדנת ההדפס ירושלים. טכניקות ההדפס משמשות, בדרך כלל, ליצירת סדרות של עבודות זהות או כמעט זהות באמצעות שעתוק, אבל אורסתיו משתמשת בלוחות התחריט כחלק מטכניקה מעורבת, ההופכת כל עבודה ליצירה יחידנית, למונופרינט. פרקטיקה זו מאפשרת לאמנית "לשחק" עם מספר לוחות מצומצם ליצירת עבודות שונות ומגוונות. הדימוי שעל הלוח מועבר לנייר באמצעות מכבש באופן לא אחיד, לאחר שהוספו לו חומרים ואלמנטים שונים כמו נייר אורז, עלים יבשים, חוטים, חלקי לוחות אחרים, וכיוצא באלה. התוצאה היא דימוי מרובד על נייר שלפעמים גם עובר טיפול ידני נוסף בידי האמנית, כמו רישום או שרבוט.
משחר נעוריה הוקסמה אורסתיו מאמנות יפנית וסינית, על הצמצום והדיוק שבהן, ואלה מהוות מקור השראה לגוף העבודות הנוכחי, הן באופן העשייה והן בדימויים, לרבות מניפות, קימונו ולהבים יפניים. דימויים נוספים שבים ומתגלגלים בעבודות השונות, אך מדובר באזכורים בלבד, מעין הפשטה של דימויים מוכרים, ולא ניסיון לייצג מציאות.
ככלל ניתן לומר, שאורסתיו אינה עוסקת באמנות הצהרתית מסוג כלשהו ואינה טומנת אמירות חברתיות, פוליטיות או אחרות בעבודותיה. היא עוסקת כאן באסתטיקה טהורה באמצעות נייר, צבע, טקסטורה וקו. זוהי חקירה מרהיבה ומעודנת בטכניקות אמנות מסורתיות, תוך בדיקה וניסיון למצות את הפוטנציאל הטמון בדימוי ובמפגש בין הלוח לבין מכבש הדפוס.
שם התערוכה, "לפני…", מצריך הסבר. כל העבודות המוצגות בה נוצרו לפני אירועי 7 באוקטובר 2023. בשנים שקדמו לאותו מועד חשה אורסתיו שהיא יכולה להניח בצד את האירועים החיצוניים, הלא אישיים, הנוחתים עלינו כאן בישראל חדשות לבקרים, ולשקוע בנפש חפצה ביצירה אמנותית כשלעצמה. מאז אותו יום טרגי לא שבה לעסוק ביצירה מסוג זה.