בין עבר להווה

במרכז עבודותיה של בת עמי הלרמן, פריטים עשויים אבן, הנראים אמיתיים עד להשתאות. האבן כחומר מסורתי משרתת דימויים ריאליסטיים, למרות שהיא משתמשת באובייקטים מן המוכן לא ניתן לקרוא לעבודותיה של בת עמי Ready Made או Installation. לשם אפקט הניגוד הנדרש עבור “ההפתעה האמנותית”, נעשה בעבודותיה של בת עמי שימוש בשני סוגים של חפצים: חפצים אמיתיים, וחפצים “כמו אמיתיים”, העשויים אבן, כלומר מהווים סתירה ל”אמיתיותם” של החפצים הראשונים. שיטתה של בת-עמי מביאה לתפישת האבן בעבודותיה כמושג ולא כחומר. כך בעבודתה שמלה שחורה קטנה, שמלה מגרניט שהוסרה זה עתה, מבטאה חיים ולמולה, הארגז עליו היא זרוקה, נתפש כארון מתים. הניגודים בין החפצים הממשיים לבין החפצים המושגיים, בין החיים לבין האמנות, בין האמת לשקר, הוא המעסיק את בת עמי בעבודותיה. מן ה”ריאליטי שואו” של הפריטים שהניחה בת עמי במקריות, מביאה האבן עומק, זמן, מקום, ורבדים של משמעויות, כאורך כל ההיסטוריה של האדם ושל האמנות.